טוקופוביה Tokophobia – פחד מהריון

מחבר/ת:בחיק האם - מרכז טיפול ותמיכה רגשית ליולדת לתינוק ולמשפחה

התמחות: הריון ולידה

טוקופוביה – מבוא

טוקופוביה היא פחד פתולוגי מהריון ועלולה להוביל להימנעות מלידה. ניתן לסווג פוביה זו כראשונית או משנית. טוקופוביה ראשונית מתוארת כפחד קיצוני של אישה, שאין לה ניסיון קודם בהריון, מלידה. פוביה משנית היא פחד קיצוני מלידה המתפתח לאחר אירוע הקשור להריון או ללידה שנחווה טראומטי, בהריון קודם. במאמר זה נביא תיאור מקרה של אישה עם טוקופוביה ודיכאון שטופלה בטיפול תרופתי ובטיפול רגשי (פסיכותרפיה).

בנוסף, נסביר במאמר, מה זה טוקופוביה, מהי טוקופוביה ראשונית וטוקופוביה משנית, נדבר על תחלואה נלווית לטוקופוביה, דרך הצגת מקרה, נדבר על הטיפול בטוקופוביה ולבסוף דיון ומסקנות מההצגת המקרה. כמו כן נציג גורמי חוסן וטיפולים יעילים ודרכי התמודדות וכן המלצה על פסיכותרפיסטיות ומטפלות רגשיות מומחיות בטיפול בבעיות רגשיות הקשורות להריון ולידה.
עוד בנושא הריון ולידה תוכלו לקרוא כאן. הכנסו דרך הקישור.

מה זה טוקופוביה?

הריון הוא אירוע פיזי, פסיכולוגי וחברתי מרכזי בחייה של כל אישה. ישנן נשים שעבורן, הריון אינו חוויה משמחת, אלא עלול להפוך לאירוע מדאיג ומפחיד. עבור לא מעט נשים, הההריון ובעיקר ההלידה שאחריה, הופכים להיות אירועים מעוררי פחד וחרדה, במימדים שפוגעים בתפקוד וברווחה הנפשית של היולדת ושל משפחתה. זהו מצב של חרדה ששווה להכיר, לדעת לאבחן ולטפל בו.

חרדות לפני ובמהלך ההריון הן תופעה נפוצה בקרב נשים. בסרטון ענת דניאלי, עובדת סוציאלית קלינית, מדריכה, Msw, פסיכותרפיסטית ומרצה בתחום ההורות לאחר הלידה. ענת מנהלת שותפה ב”בחיק האם” – מרכז לטיפול וליווי משפחות לאחר לידה. תספר על התופעות השונות. אלו הנושאים העיקריים בהם יעסוק הסרטון: התקפי חרדה בהריון / פאניקה חרדות בהריון – אבחון וטיפול חרדות במהלך ההריון – איך מזהים? טוקופוביה Tokophobia – פחד מהריון

רוב הנשים מסוגלות להתמודד עם פחדים וחרדות באמצעות טכניקות שונות לעזרה עצמית (נשימות, מיינדפולנס, פעילות ספורטיבית וכולי’), תמיכה חברתית ועזרה רפואית. עם זאת, כאשר הפחד הופך לאימה (חרדה קיצונית) פתולוגית, הוא נקרא טוקופוביה. סוג זה של פוביה ספיציפית, ידוע גם בשם מאיאוסיופוביה (maieusiophobia) או פרטוריפוביה (parturiphobia). הוא תואר לראשונה בספרות על ידי קנאואר (Knauer) בשנת 1897.

טוקופוביה היא פחד קיצוני, פתולוגי מהריון ועלולה להוביל להימנעות מלידה. ניתן לסווג את הפחד מהריון כראשוני או משני.

טוקופוביה ראשונית היא פחד קיצוני מלידה אצל אישה, שלא הייתה בהריון בעבר ואין לה ניסיון קודם בהריון. הפחד מלידה עשוי להתחיל בגיל ההתבגרות או בבגרות המוקדמת. למרות שהיחסים המיניים עשויים להיות תקינים בקרב נשים שסובלות מפחד מהריון, הן לרוב מקפידות מאד על שימוש באמצעי מניעת הריון ולרוב גם ינסו מגוון אמצעי מניעה.
לרוב, טוקופוביה שמובילה להימנעות מהיריון נובעת או קשורה לפחד מהלידה עצמה. חלק מהנשים הסובלות מההתקפי חרדה בזמן ההריון, עוברות הפלה, ניתוח קיסרי או מאמצות ילד במקום ללדת, כאסטרטגיה להמנע מההריון. טוקופוביה משנית, אופיינית לנשים שחוו לידה.

טוקופוביה - מה זה? למה זה קורה? איך מתמודדים ומה הטיפול הכי יעיל. במאמר נדון בפחד מהריון דרך הצגת מקרה ודיון. כולל המלצות על מטפלות/ים מומחים — טוקופוביה – מה זה? למה זה קורה? איך מתמודדים ומה הטיפול הכי יעיל. דיון בפחד מהריון דרך הצגת מקרה.
המלצות על פסיכולוגיות ופסיכותרפיסטיות מומלצות בתחום

טוקופוביה משנית מוגדרת כפחד קיצוני מלידה המתפתח לאחר אירוע מיילדותי טראומטי בהריון קודם (אירוע טראומטי שקשור להריון ובעיקר לתהליך הלידה). עם זאת, טוקופוביה עלולה להתפתח גם לאחר לידה תקינה מבחינה מיילדותית, הפלה, לידה שקטה או הפסקת הריון.

תחלואה נלווית

פחות נפוץ לראות בקליניקה, אך בכל זאת זוהי תופעה קיימת, שכדאי לדעת על קיומה. קיימת קומורבידיות (כפל תחלואה) בין טוקופוביה לבין דיכאון לפני הלידה.
כ- 20-78% מהנשים ההרות מדווחות על פחדים הקשורים להריון וללידה. עם זאת, 13% מהנשים, שאינן בהריון, מדווחות על פחד קיצוני מלידה שמביא אותן לדחות את הכניסה להיריון או להמנע ממנו לחלוטין.
פחד מהריון, שכיח יותר ואינטנסיבי יותר אצל נשים שטרם ילדו מאשר אצל נשים שילדו בעבר (אישה שטרם ילדה, אינה בהכרח אישה, שלא היתה בהריון). הכוונה כאן היא לנשים שלא היו בהריון כלל או שהיו בהריון ונאלצו ללדת בנסיבות לא טבעיות כגון : הפלה, לידה שקטה או הפלה אלקטיבית (מבחירה).

בהמשך המאמר, נציג את תיאור המקרה של לילך, אישה שסבלה מטוקופוביה ואת הטיפול בה.

חשוב שלא תשארי לבד
עזרה מאת מומחים יכולה להקל עליך את ההתמודדות
ולעזור לך לחזור לישון, לאכול, לחזור לשגרה ולתפקוד
ובעיקר, לממש את הרצון שלך להיות בהריון

התקשרי אלינו עכשיו להתיעצות עם מומחה ללא התחייבות

מעוניינים להתייעץ עם מומחה בתחום?
השאירו פרטים בטופס ומומחית מ”בחיק האם” תחזור אליכם בהקדם

למידע נוסף אודות “בחיק האם” >

תיאור מקרה – לילך – פחד מלידה (טוקופוביה) והטיפול בו

לילך היא עקרת בית בת 43, נשואה במצב סוציו-אקונומי גבוה, שהוצגה בפני הפסיכולוגית שלה, כבעלת היסטוריה של שנתיים, מהם סובלת מפחד קיצוני מפני הריון. סיפורה התחיל לפני כשנתיים, לאחר נישואיה לבעלה, היא יצרה קשר עם רופא הנשים שלה בגלל בעיות של אי סדירות המחזור החודשי שלה.
באותו הביקור היא שאלה את הרופא, כדרך אגב, גם לגבי סיבוכי הריון אפשריים בעתיד. כששמעה את הסיבוכים הנוראים שתיאר כמו לידה של עובר עם מום, שינויים דיסמורפים גופניים (עוויתות בגוף התינוק), רעלת הריון, ניתוח קיסרי ואפילו מוות, היא פיתחה פחד קיצוני מהריון. כשנודע לה גם, כי אף אמצעי מניעה אינו מגן באופן מלא מפני הריון, היא החלה להימנע ממגע מיני עם בן זוגה. כשהפסיקה את כל הפעילות המינית לגמרי, היא החלה לפתח בהדרגה מצב רוח דכאוני והחלו להופיע סימפטומים שונים של דיכאון כגון: חוסר תקווה, חוסר אונים, חוסר ערך, קשיים בהרדמות, ההתקפי בכי, אובדן תיאבון ואף מחשבות אובדניות.
בנוסף, לילך, החלה להסתגר בתוך עצמה, התרחקה מבן זוגה ומקרוביה ובני משפחה אחרים. גם לאחר שלילך ובן זוגה התייעצו עם קרובי משפחה ושני רופאים מיילדים, היא לא הצליחה להיפטר מהפחד מהריון. בעברה לא היתה היסטוריה של הפרעות במצב הרוח, סכיזופרניה, אפילפסיה או התמכרות לסמים. בבדיקות רפואיות שנערכו לה, ניכר כי מצבה הבריאותי תקין ולא נמצאו כל מדדים בעייתיים או תוצאות בדיקות מדאיגות.

בבדיקת מצבה הרגשי, לילך הרשימה את המטפלת הרגשית שלה, כאישה מסודרת, בעלת מבנה גוף מלא, משתפת פעולה. לא היו כל הפרעות באוריינטציה או בזיכרון. מצב הרוח שלה היה בעל גוון דכאוני עם פעילות פסיכו -מוטורית מופחתת (כלומר התנהלותה היתה איטית, חסרת חיוניות ושמחה) , דיבורה מונוטוני והיא מעטה לדבר. ניכר כי ללילך היו מחשבות של חוסר תקווה וחוסר ערך וגם תחושת אשמה ומחשבות אובדניות. לא נצפו הפרעות במחשבה. התובנה ושיפוט המציאות שלה היו תקינים.

לילך אובחנה כסובלת מטוקופוביה עם דיכאון קליני חמור. היא קיבלה מרשם מפסיכאטר והחלה להשתמש בפלואוקסטין (תרופה לטיפול דיכאון), 20 מ”ג פעם ביום ו clonazepam (תרופה ממשפחת הבנזודיאזפינים, לטיפול בחרדה, תרופה אנטי-אפילפטית, מרפת שרירים ובעלת השפעה מרדימה. היא משווקת בישראל בשמות ריווטריל וקלונקס) 0.5 מ”ג בלילה. כמו כן לילך הופנתה לטיפול פסיכולוגי / טיפול רגשי (שכללו גם מרכיבים של חינוך פסיכולוגי, קיבלה הסברים על חרדה, על הריון, על ההתמודדות עם חרדה ועוד). הטיפול הרגשי (פסיכותרפיה) נערך בתדירות שבועית במשך כחודשיים, אך לא חל כל שיפור במצבה. מינון הפלוקסטין הועלה ל -40 מ”ג ביום, בהמלצת הפסיכאטר ובארבעת השבועות הבאים נרשמה הפחתה בפחד הקיצוני שלה מהריון יחד עם ירידה בתסמיני הדיכאון. היא חזרה לפעילות מינית רגילה. במעקב, לאחר 3 חודשים, עדיין משתמשת בתרופות, לא נצפתה חזרה של התסמינים.

דיון ומסקנות

הריון וחרדה הקשורה ללידה, הם מצבים שכיחים מאוד בקרב נשים.
ההשערות השונות שהוצגו כדי להסביר את הסיבות לפחד מפני לידה כוללות:
הפרעה בהומאוסטזיס (איזון ביולוגי) נוירו -הורמונלי (כלומר, הפרעה במנגנונים המסדירים חרדה)
בעיות גניקולוגיות בעבר – בעיות או מחלות שקשורות לאיברי הרבייה הנשיים.
פחד מפני לידה במשפחה – לעיתים נשים מפתחות פחד מפני לידה מפני ששמעו מקרובת משפחה או אפילו גדלו לצד סיפורים וחוויות הקשורות לפחדים מפני הלידה, שקרובת משפחה ואילו אימן חוותה. סיפורים אלו עשויים לעבור מדור לדור ולמעשה משרישים חרדה מפני הריון בקרב בנות המשפחה.
תקשורת חברתית – מתקשר לנשים שעברו לידות טראומטיות ומשתפות את סיפורן. סיפורים אלו לרוב מפחידים עד מאד ובהחלט עלולים להיות טריגר לההתפתחות חרדה.
פחדים הקשורים לטיפול רפואי – ניסיונות לשליטה, בדרך לא יעילה בכאב, פחד מאובדן שליטה או מוות וחוסר ביטחון ואמון בטיפול הצוות.
גורמים פסיכו-סוציאליים (למשל, גיל צעיר, השכלה נמוכה ומצב כלכלי חברתי נמוך)
גורמים פסיכולוגיים – למשל, ערך עצמי נמוך, סף רגישות נמוך לכאב, חוויה מחדש של זיכרונות טראומטיים מהילדות או הפרעות פסיכיאטריות אחרות, בדרך כלל דיכאון או חרדה, הקודמים לההתפרצות הטוקופוביה

גורמי חוסן

ככל שמערכות התמיכה של היולדת והמשפחה, טובות יותר, כך העומס הנובע מהמתח לפני הלידה קטן יותר. רוב הנשים שסובלות מפחדים הקשורים להריון, פונות לקבלת תמיכה מבני / בנות הזוג, מהאימהות שלהן, מהאחיות או מבני משפחה אחרים. חלקן פונות לחברים ולעמיתים לעבודה לקבלת תמיכה.
נמצא כי תמיכה בנשים עם פחד קצוני מהלידה, הביא להפחתה של 50% בשיעורי הלידות בניתוח קיסרי שהתבצעו בגלל סיבות פסיכולוגיות או חברתיות.

טיפולים יעילים לטוקופוביה ודרכי התמודדות

טיפול CBT, הנקרא גם טיפול קוגניטיבי התנהגותי – נחשב טיפול יעיל שכן לרוב משך הטיפול קצר, לעומת טיפולים קלאסי. בנוסף טיפול CBT מתמקד ברכישת כלים לויסות עצמי ולניהול נכון של החרדה, כבר בתחילת הטיפול. מטרת התמקדות זו היא להביא לרגיעה והפחתה בסימפטום כמטרה ראשונית. טיפול קוגניטיבי התנהגותי בחרדה מהריון, נמצא יעיל מאד.
פסיכותרפיה (טיפול רגשי או טיפול פסיכולוגי באוריינטציה קלאסית – דינמית), שמטרתה היא להגביר את מודעות העצמית, להכיר את החרדה ואת השלכותיה עלי, להבין את מקורות הפחד ובכך להשיג שליטה טובה יותר בניהול הרגשות, גם כן נמצא יעילה לטיפול בחרדה מפני הריון.

טיפול תרופתי – נועד לטיפול בחרדה, דיכאון או הפרעות פסיכיאטריות אחרות. במקרה שהוצג, מצבה של לילך (המטופלת) היה טוקופוביה עם דיכאון קליני שהגיבו טוב לפלואקסטין (תרופה לטיפול בחרדה ודיכאון).
הטיפול התרופתי בבעיות פסיכאטריות ורגשיות שונות, מתקדם ומתפתח בקצב מהיר. ישנו כיום מגוון רחב מאד של תרופות לטיפול בבעיות שונות. מומלץ להתייעץ עם הרופא או המטפל לגבי טיפול תרופתי, גם אם ניסיתן בעבר טיפולים שונים שלא היו יעילים אוהיו כרוכים בתופעות לוואי מפריעות.

הסבר וייעוץ להורים, טרם הלידה, בנוגע להריון, ללידה הצפויה, לבדיקות שיש לערוך ועוד, יכול לסייע מאד להפחתת חרדה, בחלק מהמקרים.
גם בדיקות שנעשות טרם ההריון ומהלכו וליווי רפואי מתאים, גם כן יכולים להקל על התמודדות עם הפחדים שעולים במהלך ההריון או לפניו.

מומלץ שתוכניות להתמודדות עם פחדים, חרדות ובעיות רגשיות אחרות (כגון פוסט טראומה), יועברו לקהל הרחב, כחלק מתוכנית מניעה גורפת.

פנייה לגורמים הרפואיים הרלונטים בכדי לדון באפשרויות הלידה הקיימות עבורך. יש לדון בכך עם אנשי מקצוע, שכן לא בכל מצב רפואי, ניתן לאפשר גמישות בקשר לניהול ההריון או למהלך הלידה. עם זאת, כדאי לחשוב יחד עם הצוות מה האפשרויות שכן קיימות עבורך. אולי תחשבי על דרכים שיוכלו לעזור לך ולהקל עלייך את התמודדות עם החרדה.

הדרך היעילה ביותר להתמודדות עם חרדה ללא תרופות, לפחות כמענה ראשוני, היא טיפול פסיכולוגי. במידה והחרדה אקוטית (חריפה) וישנה דחיפות (רצון להריון בהקדם), מומלץ על טיפולים קצרי טווח. יעילותם נבדקה מחקרית והם נחשבים לטיפולים יעילים וקצרים. טיפולים כאלו הם טיפול CBT, טיפול EMDR, טיפול קצר מועד ועוד.

טיפול פסיכולוגי בבעיות רגשיות הקשורות להריון ולידה במרכז רימון

אנחנו מבינים את הקושי בבחירת מטפלת רגשית / פסיכולוג והטיפול המתאים וזו הסיבה שבגללה הקמנו מלכתחילה את מרכז רימון.
לנו במרכז רימון ישנה מטרה אחת ברורה – לעזור לכם למצוא את הפסיכותרפיסטים והפסיכולוגים המתאימים ביותר עבורכם והקרובים ביותר אליכם.
התמחינו בהתאמת פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים מאז שנת 2013.
אנו עובדים עם מגוון של מטפלים רגשיים, פסיכותרפיסטים ופסיכולוגים מומלצים בכל הארץ, המומחיות בטיפול במגוון קשיים וסוגי טיפול.
חשוב לנו שבצוות שלנו יהיו אך ורק מטפלים ומטפלות בעלות הכשרה אקדמית, ניסיון, התמחויות והמלצות רלוונטיות.
תהליך בחירת המטפלים והמטפלות עמם אנו עובדים, נעשה תוך תהליך מיון קפדני ולכן יש לנו אחוזי הצלחה מאד גבוהים בהתאמת מטפלים רגשיים, פסיכותרפיסטים ופסיכולוגים.