הדרכת הורים: המדריך המקיף להורים ולאנשי מקצוע

הדרכת הורים – מדריך מקיף

להיות הורה זה אחד התפקידים המאתגרים והמרגשים ביותר בחיים. רבים מאיתנו מוצאים את עצמנו לעיתים חסרי אונים מול התנהגויות הילדים, מתלבטים כיצד להגיב, ומרגישים שעל אף כוונותינו הטובות – היום-יום המשפחתי גובה מאיתנו מחיר רגשי. הדרכת הורים (הידועה גם כהדרכה הורית או ייעוץ להורים) נועדה בדיוק למצבים הללו. באמצעות תהליך מקצועי, מרתק ומרגש, הורים רוכשים כלים להתמודד עם אתגרי ההורות ועם הקשיים של ילדיהם. במאמר מקיף זה נצלול לעומק עולם הדרכת ההורים: נבין מהי הדרכת הורים, מתי כדאי לפנות אליה, כיצד היא מתבצעת בפועל, אילו יתרונות ומחקרים עדכניים תומכים ביעילותה, נציג מקרי בוחן מרגשים על הצלחות בהדרכה הורית, ואף נכלול שאלון קצר שיעזור לכם לזהות האם הדרכה הורית מתאימה לכם. המטרה היא לתת תוכן מקצועי ובעל ערך – הן להורים המתמודדים עם קשיים והן לאנשי מקצוע בתחום הטיפולי והחינוכי המחפשים העשרה.

הדרכת הורים היא כלי יעיל מאד לטיפול במגוון בעיות של ילדים ומתבגרים ויכולה להוות פתרון למגוון קשיים נפוצים שילדים והורים מתמודדים איתם על בסיס יומיומי. 

במאמר נדבר על הנחיית הורים ונסביר מהי הדרכת הורים, למי זה מתאים ולמי זה יכול לעזור ובאילו בעיות הדרכת הורים יעילה במיוחד, נפרט מהם השלבים שהדרכת הורים עשויה לכלול, מיהו מומחה בהדרכת הורים, אילו התמחויות ואילו הכשרות וניסיון כדאי שיהיו למדריכת הורים מקצועית וכמובן המלצות על מומחים מקצועיים מומלצים בהדרכת הורים בכל הארץ.
בנוסף תוכלו למצוא כלי שיעזור לכם להבין האם הדרכת הורים היא המענה המתאים עבורכם: שאלון  – האם הדרכה הורית מתאימה לנו?
זקוקים לעזרה והכוונה באיתור מומחים בהדרכת הורים?
קריאה מהנה

מהי הדרכת הורים ולמי היא יכולה לעזור?

הדרכת הורים היא תהליך ייעוצי-טיפולי שבו הורים לילדים או בני נוער נפגשים עם איש מקצוע (לרוב פסיכולוג/ית, עובד/ת סוציאלי/ת או יועץ/ת משפחתי/ת) במטרה לשפר את כישורי ההורות שלהם ולהתמודד טוב יותר עם קשיי ילדיהם. זהו למעשה סוג של “טיפול בהורים” המתמקד בהורות שלהם: ההורים מקבלים ליווי רגשי, תמיכה וכלים פרקטיים להתמודד עם אתגרי ההורות. הדרכת הורים יכולה להינתן בפורמט פרטני (אחד-על-אחד או זוג הורים עם המטפל.ת) או במסגרת קבוצתית וסדנאית (מה שנהוג לכנות סדנאות להורים או “בית ספר להורים”). בכל מקרה, ההתמקדות היא בהורים עצמם – מתוך ההבנה שכאשר נשפר את התפקוד, הידע והביטחון של ההורה, הילד ייהנה משיפור עקיף בהתנהגותו וברווחתו.

הדרכה הורית מיועדת למעשה לקשת רחבה של הורים: הורים לילדים בגיל הרך, בגיל בית ספר וגם למתבגרים; הורים טריים שמעוניינים לפתוח ברגל ימין; הורים מנוסים שחווים כעת משבר חדש; והורים לילדים עם צרכים מיוחדים או אתגרים ספציפיים. גם אנשי מקצוע בתחומי החינוך, הטיפול והרווחה עשויים להעזר בהדרכה הורית ככלי עבודה עם משפחות – או להפנות אליה הורים שהם מלווים במסגרת תפקידם. לעיתים גורם חינוכי (כמו גננת, יועצת בית ספר) או גורם רפואי (כמו רופא ילדים) ימליץ להורים לפנות להדרכת הורים בעקבות קושי מסוים שהתעורר, ובמקרים אחרים ההורים עצמם יוזמים את הפנייה, מתוך תחושת צורך ורצון לשינוי.

אז מתי בעצם הורים זקוקים להדרכת הורים? התשובה הפשוטה: בכל פעם שהם מרגישים שהאתגרים גוברים על היכולות והידע הנוכחי שלהם, ושקצת הכוונה מקצועית יכולה לעזור. להלן כמה מצבים נפוצים שבהם הדרכת הורים יכולה לסייע מאוד:

• בעיות התנהגות ומשמעת אצל הילדים: התפרצויות זעם תכופות, חוסר ציות לגבולות, מריבות בין אחים שמסלימות, שקרים חוזרים, דפוסי אלימות מילולית או פיזית, בריחה ממסגרות (כמו סירוב ללכת לבית הספר), ואף התנהגות מסוכנת כמו שימוש בחומרים אסורים. במצבים כאלה הדרכת הורים מעניקה כלים להצבת גבולות ברורים ויעילים, לחיזוק הסמכות ההורית באופן חיובי, ולשיפור התקשורת בין ההורה לילד. מחקרים מראים שהדרכה הורית יעילה במיוחד בהתמודדות עם בעיות התנהגות, עד כדי כך שהיא נחשבת לאחת ההתערבויות הנחקרות והמומלצות ביותר לבעיות של הפרעות התנגדות (ODD) והפרעות התנהגות (CD) אצל ילדים באמצעות הכלים הנרכשים בה, הורים רבים הצליחו להפחית התנהגויות לא רצויות של ילדיהם ולשפר את האווירה בבית.

• קשיים רגשיים אצל הילדים: ילדים ובני נוער הסובלים מחרדות, פחדים, דיכאון, או קשיי ויסות רגשי (כמו התפרצויות בכי או כעס בלתי נשלט) – כל אלה מציבים אתגר משמעותי להורים. הדרכת הורים מלמדת כיצד לתמוך בילד מבחינה רגשית ואמפתית, מבלי לחזק דפוסים לא בריאים. למשל, הורים לילדה עם חרדה חברתית ילמדו כיצד לעודד אותה בהדרגה להתנסות חברתית, לצד מתן תחושת ביטחון וחום – באופן שמצד אחד מבין את הקושי שלה ומכיל אותו, ומצד שני לא מוותר לגמרי להתנהגויות המנעות שמגבילות את חייה. ישנם מקרים בהם הדרכת הורים לבדה, ללא טיפול ישיר בילד, יכולה להביא לשיפור ניכר במצבו של הילד החרד או המדוכא, דרך שינוי דפוסי התקשורת והתגובות של ההורים. ואכן, מחקרים מאשרים שהדרכה הורית יעילה בטיפול במגוון הפרעות רגשיות אצל ילדים, כולל חרדה ודיכאון.

• הפרעות התפתחות, קשב ותקשורת: כאשר ילדים מתמודדים עם אתגרים כגון הפרעת קשב וריכוז (ADHD), הפרעת תקשורת (כגון אוטיזם בתפקוד גבוה או אספרגר) או עיכובים התפתחותיים שונים – ההורים זקוקים לכלים מיוחדים. הדרכת הורים מספקת ידע אודות הקושי הספציפי, אסטרטגיות להתמודדות יומיומית (למשל יצירת לוחות זמנים ברורים לילד עם ADHD, או אימוץ טכניקות תקשורת תואמות לילד על הרצף האוטיסטי), והכוונה לשיתוף פעולה עם המסגרת החינוכית והטיפולית. ייעוץ להורים במצבים כאלה יכול לכלול הדרכה כיצד לעבוד בצמוד למורים או לגננות ולשמור על עקביות בין הבית למסגרת, מעבר להתמודדות עם צרכי הילד עצמו, התהליך מסייע להורים להתמודד עם תחושות התסכול, האשמה או העומס המיוחד של גידול ילד עם צרכים מיוחדים. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שהדרכת הורים היא גישה מועדפת לשיפור תפקודם של ילדים עם מוגבלויות התפתחותיות, משום שהיא מעצימה את ההורים לתת מענה מדויק יותר לצרכי הילד בסביבתו הטבעית

• חוסר שיתוף פעולה של הילד עם מה שטוב עבורו: מצב נפוץ הוא שההורה יודע שילדו זקוק לעזרה או לשינוי (למשל לקבל טיפול רגשי, או להתחיל טיפול תרופתי, או אפילו סתם ללכת לישון בזמן), אבל הילד עצמו מסרב בתוקף. במקרים כאלה, ההורים עלולים לחוש חוסר אונים ואף ייאוש – איך עוזרים לילד שלא מוכן לקבל עזרה? הדרכה הורית נותנת כלים כיצד להניע ילד לשתף פעולה בצורה עקיפה. לדוגמה, איך לשוחח עם ילד מתבגר שמסרב ללכת לטיפול ולרתום אותו לרעיון, או כיצד להתמודד עם ילד שלא לוקח תרופה חיונית ולהפוך את השגרה לפחות מלחיצה. לעיתים דרך שינוי הדינמיקה בבית, הילד משתכנע ביתר קלות, או שלחלופין ההורים לומדים להציב גבולות בריאים לטובת הילד (כמו הגבלות על מסכים כדי להבטיח שינה מספקת, גם אם הילד מתנגד בהתחלה). הטיפול בהורים במקרים אלו נמצא כקריטי, משום שללא תמיכת ההורים ויכולת ההתמדה שלהם – קשה לחולל שינוי בילד עצמו.

• שינויים, משברים ומשפחות במעבר: חיים מביאים איתם שינויים גדולים שלעיתים מטלטלים את עולמו של הילד. גירושי ההורים, נישואים שניים ויצירת משפחה חדשה, מעבר דירה ועזיבת חברים, איבוד של קרוב משפחה, משבר כלכלי במשפחה, או מחלה של אחד מבני הבית – כל אלו אירועים שמציבים אתגרים רגשיים לילדים. הדרכה הורית במצבי מעבר כאלה עוזרת להורים לתווך את המציאות החדשה לילד בצורה מותאמת לגילו, לתת לו ביטחון בתוך חוסר הוודאות, ולסייע לו לעבור את התקופה עם מינימום נזק רגשי. למשל, בהדרכת הורים סביב גירושין, המנחה יעבוד עם שני ההורים (גם אם הם פרודים ואפילו מתקשים לתקשר) על יצירת חזית אחידה, תיאום מסרים בין הבתים, וצמצום העומס שהסכסוך ביניהם שם על הילדים. במקרה של אובדן במשפחה, הדרכת הורים יכולה לכוון כיצד לדבר עם הילד על המוות באופן כנה אך מרגיע, וכיצד לאפשר לו לבטא רגשות קשים. ההורים עצמם מקבלים בהדרכה הזו גם אוזן קשבת לחששות ולרגשי האשם שלהם בתקופות משבר – דבר שנותן להם כוח לשמש משען לילד.

• הורים שרוצים לשפר את כישוריהם (“הורות ככלי להתפתחות עצמית”): לא תמיד חייבים להמתין למשבר או בעיה קשה. יש הורים שבוחרים ביוזמתם לפנות להדרכה הורית כדי להיות הורים טובים יותר, גם ללא סימן אזהרה ברור מצד הילד. לעיתים זו תחושה כללית של חוסר שביעות רצון: “אנחנו הורים בסדר, אבל אפשר יותר טוב. אולי יש דרכים יעילות יותר להתמודד עם ויכוחים? איך נוכל להרגיש פחות אשמה ויותר ביטחון?”. בהדרכה, הורים כאלה מעלים נושאים שמפריעים להם בתפקוד היומיומי – זה יכול להיות חלוקת התפקידים בין ההורים (למשל, אחד מרגיש שהוא “ההורה הרע” שתמיד מציב גבולות והשני רק מפנק), חיזוק הסמכות ההורית (למשל ללמוד לא לוותר לילד בכל פעם שהוא מקטר, בלי להרגיש הורה רע), שיפור התקשורת והקרבה עם הילדים (למשל, הורה למתבגר שרוצה ללמוד איך לדבר כך שהנער יפתח ולא רק ימלא פיו מים). הדרכת הורים במקרים הללו דומה לאימון (coaching) הממוקד בהורות: הגברת המודעות העצמית של ההורה, הצבת מטרות כמו “אני רוצה לצעוק פחות” או “אני רוצה לפנות לפחות חצי שעה ביום לתשומת לב לכל ילד”, ועמידה עקבית ביעדים הללו. התהליך מרומם ומחזק, והילדים מרוויחים הורה שלם ובטוח יותר.

חשוב להדגיש: במקרים רבים, הדרכת הורים משולבת יחד עם טיפול בילד עצמו. כלומר, אם ילד מופנה לטיפול רגשי (לדוגמה אצל פסיכולוג ילדים) בשל בעיה מסוימת, לרוב ההורים יתבקשו במקביל להשתתף בהדרכה הורית כדי לתמוך בתהליך. כאשר מדובר בילדים צעירים, נהוג כמעט תמיד לשלב את ההורים בצורה אקטיבית בטיפול, ולעיתים אף להסתפק בהדרכת הורים בלבד. למעשה, לא פעם הדרכה הורית יכולה להוות חלופה לטיפול פרטני בילד – למשל, כשמדובר בילד בגיל הרך מאוד, או בילד שמתנגד ללכת לטיפול. במקרה כזה המטפל עובד דרך ההורים, והניסיון מראה שגם כאשר הילד עצמו לא נפגש עם מטפל – ניתן לחולל שינוי משמעותי בהתנהגותו ובמצוקותיו באמצעות שינוי דפוסי ההורות. כמובן, אצל מתבגרים שמוכנים ומעוניינים בטיפול אישי, חשיבות הדרכת ההורים מעט פחותה, אך גם בגיל ההתבגרות ישנם מצבים (כמו סיכון עצמי, התמכרויות, הפרעות אכילה וכד’) שבהם מעורבות הורים בטיפול היא קריטית. בכל מצב, החלטה על המינון בין טיפול בילד לבין הדרכת הורים נעשית בשיתוף עם אנשי מקצוע, בהתחשב בצרכי הילד והמשפחה.

למי הדרכה הורית יכולה לעזור?

הדרכת הורים נמצאה במגוון רחב מאד של מחקרים, ככלי יעיל ביותר לטיפול במגוון בעיות של ילדים:
לטיפול בהפרעת קשב וריכוז
בעיות התנהגות
טיפול בחרדות אצל ילדים
טיפול באו סי די
טיפול בפוסט טראומה
טיפול בדיכאון
הפרעות בספקטרום האוטיסטי
טיפול בחרדה חברתית
ועוד

פסיכותרפיסטים ופסיכולוגים מומחים בהדרכת הורים
בפריסה ארצית – מרכז רימון – פנו אלינו להתאמת מטפל

שלבים שונים של הדרכת הורים – כיצד מתבצע תהליך הדרכת הורים? (משך, תדירות ומה עושים בפועל)

לאחר שהבנו מי עשוי להיעזר בהדרכה הורית, נשאלת השאלה: איך זה עובד בפועל? מה קורה כשזוג הורים (או הורה יחיד) פונים לקבלת הדרכת הורים? כאן נפרט את אופי ותהליך ההדרכה, שלב אחר שלב, כדי שתדעו למה לצפות.

משך ותדירות: בדרך כלל, הדרכת הורים היא תהליך מובנה הנמשך מספר שבועות עד מספר חודשים. מקובל לקיים מפגש שבועי אחד, כשכל מפגש אורך כ-50 דקות עד שעה (בדומה לפגישה טיפולית רגילה). כמובן, ישנם גם תהליכים קצרים וממוקדים של 4–6 מפגשים סביב נושא ספציפי, ומנגד תהליכים ממושכים יותר שנמשכים שנה ויותר – הכול תלוי בצורכי המשפחה. ישנן היום גם סדנאות להורים מרוכזות במסגרת קבוצתית הנמשכות פרק זמן תחום (לדוגמה: 8 מפגשים שבועיים בני שעתיים), ולעומתן ליווי אישי מתמשך ללא הגבלת זמן מוגדרת מראש. כאשר הדרכת הורים נעשית כחלק מטיפול במסגרת ציבורית או קופת חולים, יתכן שהיקף המפגשים מוגבל (למשל זכאות ל-10 מפגשים). במגזר הפרטי הגמישות רבה יותר.

ההתחלה – הערכה והגדרת מטרות: בשלבים הראשונים של התהליך, המנחה (איש/אשת המקצוע) יקדיש זמן להיכרות מעמיקה איתכם ועם הסיטואציה המשפחתית. אתם, ההורים, תתבקשו לתאר מה הביא אתכם לפנות להדרכה: אילו קשיים אתם חווים עם ילדכם? מה ניסיתם עד כה? מה מצליח יותר ופחות? במסגרת שלב זה, לעיתים ימולאו שאלונים או ייאסף מידע מהמורה/גננת או גורמים נוספים (בהסכמתכם) כדי לקבל תמונה שלמה. לאחר מיפוי הבעיות, תגדירו ביחד עם המטפל מטרות ברורות להדרכהbetipulnet.co.il. למשל: “להפחית את תדירות התקפי הזעם מיום-יום לפעם בשבוע”, “לגרום לכך שהילד ילך לישון עד שעה מסוימת בלי ויכוחים”, “לשפר את התקשורת בינינו לבין הבן המתבגר שלנו”, או “להרגיש יותר שלווים כהורים ולהפחית צעקות”. הגדרת המטרות חשובה משום שהיא נותנת כיוון ומאפשרת לבחון בהמשך האם התקדמנו. המטרות צריכות להיות ריאליות, מדידות במידת האפשר, וכאלה שאתם כהורים מחויבים לעבוד עליהן בין מפגש למפגש.

לב התהליך – למידה ותרגול כלים הוריים: בכל מפגש הדרכה, יתמקד המנחה בנושאים ובכלים רלוונטיים לקשיים שהגדרתם. חלק מהמפגשים יהיו יותר דידקטיים – המנחה יסביר עקרונות פסיכולוגיים וחינוכיים (לעיתים אף יציג מצגות, מודלים או דפי מידע), ואתם תדונו יחד כיצד עקרונות אלו חלים על המצב שלכם. חלק אחר של הזמן יוקדש להתנסות פעילה – למשל, תיאור מפורט של אירוע שקרה השבוע בבית ו”ניתוח” משותף שלו: מה הילד הרגיש ומה ניסה לבטא בהתנהגותו, מה אנחנו ההורים הרגשנו, כיצד הגבנו בפועל, ומה ניתן היה לעשות אחרת. בהדרגה, המנחה ילמד אתכם מיומנויות הוריות מגוונות בהתאם לצורך:

• כלים של חיזוק חיובי והתנהגות רצויה: כיצד לעודד ולעצב את התנהגות הילד באמצעות תשומת לב חיובית, שבחים, פרסים קטנים ומחוות אהבה. תתפלאו כמה שינוי יכול לחול כשהורים לומדים לתפוס את הילד כשהוא טוב במקום להקדיש את עיקר תשומת הלב לכשהוא מפריע. למשל, במקום להעיר בלי סוף כשהילד מציק לאחותו, ללמוד להחמיא ולהתגמל כשהם כן משחקים יפה יחד. שיטה זו, המבוססת על עקרונות ההתניה האופרנטית בפסיכולוגיה, היא אבן יסוד בהרבה תוכניות הדרכת הורים כבר מאז שנות ה-60.

• הצבת גבולות ועקביות בסמכות ההורית: המנחה יעזור לכם לזהות היכן הגבולות בבית נשחקו או אינם ברורים, וילמד אתכם דרכי הצבת גבולות יעילות ולא ענישתיות. למשל, שימוש בטבלאות התנהגות עם חיזוקים (מדבקות/נקודות לצבירה כשהילד עומד בכללים), קביעת כללים ברורים יחד עם הילדים ודיון במשמעות שלהם, בחירת עונשים חינוכיים מידתיים בעת הצורך (כגון לקיחת מסך לזמן קצר, לא כעס מתפרץ אלא עקביות רגועה). אחד האתגרים הוא לעזור לשני ההורים להתיישר לאותו קו חינוכי – הדרכת הורים טובה תקדיש תשומת לב להגיע בין בני הזוג להסכמה על מדיניות משותפת, כדי שהילד לא יקבל מסרים כפולים. לעיתים נוצרת “חלוקת תפקידים” של שוטר טוב ושוטר רע בין ההורים; המנחה ינסה לטשטש זאת ולתת לכל הורה גם כלים להיות אסרטיבי כשצריך וגם להיות אמפתי ותומך – כך שהילד יחווה רצף עקבי.

• שיפור תקשורת בתוך המשפחה: תקשורת בריאה היא המפתח להרבה פתרונות. בהדרכת הורים רוכשים מיומנויות בתקשורת מקרבת – למשל, איך לשאול את הילד שאלות פתוחות שמעודדות שיתוף (“איך הרגשת כשזה קרה?”) במקום שאלות חודרניות או שיפוטיות, איך להשתמש במסרים של “אני” (“אני מודאגת כשאתה לא חוזר בזמן”) במקום להאשים (“אתה חסר אחריות!”) וכן דרכי הקשבה אמפתית. הורים לומדים גם כיצד לנהל שיחה זוגית מחוץ לטווח השמיעה של הילדים על חילוקי דעות בחינוך – כדי שהילדים לא יהיו עדים לוויכוחים על גבולות וחוקים. שיפור התקשורת כולל גם הקניית כישורים רגשיים להורים עצמם: למשל, לשלוט בטון הדיבור, להימנע מהטפות מוסר מתמשכות, וכן כיצד להקשיב לילד באמת (גם כשלא מסכימים איתו) ולהראות הבנה לרגשותיו. תקשורת טובה יותר מובילה לאמון גבוה יותר של הילד בהורה, ולשיתוף פעולה מוגבר.

• התמודדות עם מצבים קשים והתכוננות מראש: חלק בלתי נפרד מהדרכת הורים הוא בניית תוכנית פעולה למקרים מועדים לפורענות. למשל, אם ידוע שבכל פעם שהמשפחה יוצאת לקניות בסופרמרקט הילד עושה סצנות כדי שיקנו לו ממתקים – המנחה וההורים יחד יתכננו מראש איך לנהל את הביקור הבא: מה לומר לילד לפני שנכנסים, איזה תגמול יחכה לו אם יתנהג יפה, ואיך ההורה יתמודד עם בכי או צעקות אם יתעוררו (למשל, להסכים מראש שהורה אחד יוצא איתו החוצה לכמה דקות הרגעה). הכנה מראש מפחיתה חרדה הן אצל ההורים והן אצל הילדים, ויוצרת תחושת שליטה. תוכניות כאלו אפשר לבנות לכל סיטואציה מאתגרת: בוקר לחוץ של התארגנות, טקס שינה ליילדים שמסרבים לישון, מפגש משפחתי שאליו הילד לא רוצה ללכת, וכו’. הדרכה הורית מלמדת את ההורים “להישאר צעד אחד לפני הילד” – לצפות בעיות ולתכנן מענה במקום להגיב רק מתוך לחץ של הרגע.

בנוסף לכל אלה, מפגשי הדרכת הורים מהווים גם מרחב רגשי תומך עבור ההורים עצמם. המנחה יאפשר לכם לשתף בתחושותיכם – תסכול, כעס, פחד, אכזבה, וגם שמחה וגאווה – כל מה שעולה במסע ההורות. לעיתים קרובות, רק לשבת מול איש מקצוע שמקשיב לכם (ולא רק מתעניין בילד) כבר מביא להקלה. הורים חשים מובנים ולא לבד, ואפילו מגלים שחלק מהתגובות שלהם הן נורמליות לחלוטין. תפקיד המנחה הוא גם לעודד אתכם על ההצלחות הקטנות בדרך. לדוגמה, אם דיווחתם שהשבוע הילד עשה התקף זעם אחד במקום שלושה – זו התקדמות! יינתן חיזוק לכך שהעבודה שלכם נושאת פרי, וזה ידרבן להמשיך. במידת הצורך, ייתכן ובמקביל להדרכת ההורים יומלץ להורה מסוים לקבל גם תמיכה אישית (כגון טיפול פרטני עבורו) אם מתגלה שישנן סוגיות אישיות עמוקות המשפיעות מאוד על יכולתו להורות. אך ברמה הכללית, הדרכת הורים טובה כשלעצמה מעניקה להורים שיפור בתחושת המסוגלות ובהפחתת המתח הנפשי שלהם, לעיתים באופן משמעותי. למעשה, מחקרים מצאו כי הדרכה הורית לא רק מפחיתה בעיות התנהגות בילדים, אלא משפרת גם את בריאותם הנפשית של ההורים – מפחיתה לחץ, חרדה ודיכאון הוריים הנלווים לגידול ילד עם קשיים.

מי משתתף בהדרכה? ברוב המקרים שני ההורים מעורבים ומגיעים יחד למפגשים. זה אידיאלי משום ששניהם לומדים יחד וחווים תהליך שינוי מתואם. עם זאת, החיים מורכבים ולא תמיד הדבר אפשרי – יתכן שאחד ההורים עסוק יותר, או שאחד ההורים (במקרה של משפחה חד-הורית/פרודה) אינו בנמצא. בהדרכת הורים אפשר להצליח גם עם הורה אחד בלבד, אם כי חשוב ליידע את ההורה השני מהלכים עיקריים כדי לא לסתור בבית. לפעמים דווקא אחד ההורים מאוד מוטיבציוני לשינוי והשני סקפטי – במקרה כזה עדיף להתחיל עם המוטיבציוני ולהראות תוצאות, בתקווה לצרף את בן/בת הזוג בשלב מאוחר יותר כשרואים שזה עובד. בנוסף, ישנם מקרים שבהם ההורים והמטפל מחליטים לשלב מפגשים בנוכחות הילד (למשל כמה מפגשים משותפים הורה-ילד בתיווך המטפל, כדי לתרגל תקשורת ב”זמן אמת”). אולם עיקר התהליך הוא ללא נוכחות הילדים, כדי לתת להורים חופשיות לדבר ולהתנסות בלי לחץ.

גישה מקצועית: חשוב לציין שהדרכת הורים אינה שיטה אחת ויחידה – זו מסגרת רחבה שכוללת גישות שונות. יש מטפלים שעובדים בגישה קוגניטיבית-התנהגותית ממוקדת (למשל “Parent Management Training” בסגנון הפסיכולוג אלן קאזדן, ששמה דגש רב על ניתוח התנהגויות, חיזוקים וגבולות); יש כאלו שעובדים בגישה אדלריאנית (עקרונות אדלר לגבי יחסי הורים-ילדים, קבוצות הורים, שימוש בעידוד ולא בשכר ועונש); יש מדריכי הורים בגישה התקשרותית-הומניסטית (הדגשת הקשר, הקשבה אמפתית, ראיית הצרכים הרגשיים); ועוד. כל הגישות הללו שואפות למטרה דומה – העצמת ההורים כדי שיוכלו לסייע לילדיהם בצורה הטובה ביותר – והן אינן סותרות, אלא משלימות. מטפל מיומן יתאים את הגישה לצורכי המשפחה: למשל, במקרה של ילד עם אוטיזם אולי ייטה לכלים התנהגותיים מובנים (ABA וכד’), ובמקרה של משפחה לאחר משבר ייתן יותר דגש לדיאלוג רגשי ולתמיכה נפשית. החדשות הטובות הן שכל הגישות של הדרכת ההורים מבוססות היום על ידע נצבר ונבדק: זהו תחום מפותח שהחל כאמור כבר בשנות ה-60, וכיום ישנם מאות מחקרים שביססו עקרונות יעילים וברורים. למעשה, גוף המחקר האדיר בתחום הביא להגדרה די מוצקה לגבי “מה עובד” בהנחיית הורים, כך שכמעט כל תוכנית הדרכה טובה תכלול חיזוקים חיוביים, הצבת גבולות, ושיפור קשר הורה-ילד – שלושת המרכיבים שהוכחו שוב ושוב כתורמים לשינוי. במקביל, מחקרים עכשוויים בוחנים גם חידושים: למשל, כיצד לשלב את שני ההורים (לא רק אמא – בעבר אבות היו פחות משתתפים וכיום מעודדים מאוד את מעורבותם); איך להתאים תוכניות תרבותית למשפחות מגוונות; ואפילו שימוש בטכנולוגיה – הדרכת הורים מקוונת דרך שיחות וידאו הפכה נפוצה, ובמחקרים נמצא שגם דרך הזום אפשר להגיע לשיפור בתפקוד המשפחה, לרבות העלאת רמת הלכידות והגמישות המשפחתית כל אלה הופכים את השירות ליותר נגיש וזמין גם בתקופות של ריחוק חברתי או עבור הורים עסוקים.

בסיכום חלק זה, חשוב להבין: הדרכת הורים היא תהליך אקטיבי. זה לא “קסם” שמתרחש מעצמו – נדרשת עבודה של ההורים, תרגול בבית, ולעיתים יציאה מאזור הנוחות ואימוץ סגנון חדש. אך התמורה יכולה להיות עצומה: שיפור האקלים המשפחתי, ילד שמתפקד טוב יותר וחווה פחות מצוקה, והורה שנרגיש בטוח, רגוע ומסופק יותר בתפקידו.

יתרונות הדרכת הורים – מה אומרים המחקרים?

מעבר לניסיון הקליני המצטבר של מטפלים והורים, קיים כיום בסיס מדעי נרחב שמוכיח את יעילותה של הדרכת הורים. להלן כמה מממצאי מחקר מרכזיים ויתרונות בולטים שעולים מן הספרות המקצועית העדכנית בתחום ההדרכה ההורית:

• שיפור התנהגות הילד: מחקרים מבוקרים רבים הראו שהדרכת הורים מובילה לירידה בתדירות ובעוצמה של בעיות התנהגות אצל ילדים – כגון התקפי זעם, תוקפנות, מרדנות והתנהגות אנטי-חברתית. למעשה, הדרכה הורית מוכרת כיום כטיפול מהשורה הראשונה (First-line Treatment) עבור הפרעות התנהגות בילדות, והיא מומלצת על ידי איגודים מקצועיים ברחבי העולם. למשל, בהפרעת קשב וריכוז (ADHD), הנחיות רבות מדגישות את חשיבות אימון ההורים בהתנהלות עם הילד, לצד או אף לפני טיפול תרופתי. עבור ילדים עם הפרעת התנגדות (ODD) הדרכת הורים היא ההתערבות עם התמיכה המחקרית הרבה ביותר. ההיגיון מאחורי הצלחה זו: כשההורים משנים את התגובות ודפוסי החינוך, הילד – בתהליך הדרגתי – מתאים את עצמו למסגרת החדשה. במקום מעגל שלילי של צעקות-עונשים-כעס, נוצר מעגל חיובי של חיזוקים-שיתוף פעולה-שבח.

• שיפור ברווחת ההורה ומשפחתו: כפי שציינו קודם, אחד הרווחים המשמעותיים הוא דווקא אצל ההורים. הורות לילד עם קשיים עלולה להיות מתישה, להוביל לשחיקה, ללחץ ואף לדכדוך אצל ההורים. הדרכה הורית מספקת “רשת תמיכה” ולימוד כלים שמקלים את העומס. הוכח כי בעקבות התהליך, הורים רבים מדווחים על תחושת ביטחון גבוהה יותר בהורות, הפחתה ברמות המתח והחרדה, ועליה בשביעות הרצון מחיי המשפחה. כאשר ההורה רגוע ומאמין ביכולתו להציב גבולות ולעזור לילדו, כל המערכת המשפחתית מתפקדת טוב יותר – יש פחות מריבות בין בני הזוג בנושאי חינוך, אחים אחרים נפגעים פחות מההתנהגות של הילד הקשה, והבית הופך לסביבת תמיכה במקום שדה קרב. אפילו הקשר הזוגי לעיתים מתחזק, כי ההורים לומדים לתקשר ולגבות זה את זה.

• מניעה של בעיות עתידיות: הדרכת הורים אינה רק “כיבוי שריפות” לאחר שהתגלעו בעיות קשות. למעשה, היא בעלת ערך מניעתי עצום. הורים שרוכשים ידע וכלים בגיל הצעיר של הילד, יכולים למנוע התפתחות של דפוסים שליליים. לדוגמה, מחקר שנערך בישראל בקרב אימהות ופעוטות הראה שאפילו התערבות קצרה של כמה מפגשי הדרכה עודדה את ההורים לקרוא ספרים עם ילדיהם, מה שהוביל לשיפור בהתפתחות השפה וצמצום פערים התפתחותיים – בצורה קלה וזולה יחסית. מחקרים ארוכי טווח מראים שילדים שהוריהם השתתפו בהדרכה הורית איכותית בגיל הרך, נטו פחות להיקלע לקשיים לימודיים וחברתיים בשנות בית הספר. גם בגיל ההתבגרות – הורים שעברו הדרכת הורים דיווחו על מוכנות טובה יותר להתמודד עם אופיו המורכב של גיל זה (כגון ניהול שיחות על מיניות, על מניעת שימוש בסמים, וכד’). במילים אחרות, הדרכה הורית היא השקעה מקדימה שמחזירה את עצמה לאורך שנים.

• גמישות והסתגלות למצבי משבר: עוד יתרון שהתגלה במחקרים הוא התרומה ליכולת המשפחה להתמודד עם שינוי. משפחות שעברו הדרכת הורים נטו להפגין לכידות משפחתית גבוהה יותר, תקשורת פתוחה וגמישות במבנה המשפחה (role adaptability), גם בזמנים קשים. כך, אם חלילה הופיעה תקופה של לחץ (כמו סגרי הקורונה, או מצב ביטחוני מתוח, או משבר כלכלי), הורים עם “ארגז כלים” מהדרכת הורים הצליחו לשמור את הילדים בתחושת ביטחון יחסית, לקיים שגרה והרגלים מרגיעים, ולהתמודד יחד. מדובר במשאב חוסן של ממש.

• יתרונות בשיתוף פעולה עם מסגרות נוספות: הדרכת הורים אפקטיבית גם משום שהיא מחברת בין הבית לבין המסגרת החיצונית (גן, בית ספר, חוגים). מטפלי הדרכת הורים רבים מדגישים את החשיבות של שיתוף פעולה עם המורים והגננות – למשל, ליצור מערך אחיד של תגמולים וגבולות בין הבית לבית הספר, כך שהילד יקבל מסר קוהרנטי. כאשר הורה למד בהדרכה כיצד לעבוד בצוותא עם המורה (נניח, לעדכן אותה שהילד עובד על שיפור התנהגות ולקבל ממנה דיווח יומי על הצלחותיו), הילד מרוויח סביבה שלמה שמכווננת לעזור לו. מחקרים מצאו ששילוב הדרכת ההורים עם מעורבות בית-ספרית משפר עוד יותר תוצאות, במיוחד בילדים עם בעיות התנהגות וקשיי למידה.

לצד כל המחקרים המעודדים, חשוב לומר ביושר: לא בכל מצב הדרכת הורים לבדה מספיקה. הספרות מצביעה על כך שישנם גורמים מתערבים המשפיעים על הצלחת התהליך. למשל, אם להורים עצמם יש קשיים נפשיים כבדים (דיכאון קליני לא מטופל, הפרעה נפשית פעילה) או קוגניטיביים (ליקויי הבנה משמעותיים), ייתכן שקשה להם ליישם את הנלמד. גם מצבי קונפליקט חמור בין ההורים (כמו זוג בהליכי גירושין עסוקים במריבות קשות) עלולים לעמוד כמכשול, כיוון שקשה להסכים על דרך חינוכית אחת. במצבים מורכבים במיוחד, לעיתים צריך לשלב את הדרכת ההורים בתוכנית טיפולית רחבה יותר – למשל טיפול זוגי להורים המסוכסכים, או טיפול פרטני להורה במקביל להדרכה. נוסף על כך, חוקרים מציינים שחסרים עדיין מספיק מחקרי מעקב ארוכי טווח – דהיינו, יש פחות מידע על מה קורה למשפחות 5 ו-10 שנים אחרי הדרכת הורים, והאם האפקט המיטיב נשמר (אם כי מחקרים שכן נעשו מראים אופטימיות זהירה בנושא).

בשורה התחתונה, יתרונותיה של הדרכת ההורים עולים בהרבה על מגבלותיה. היא בטוחה, נטולת תופעות לוואי (בניגוד למשל לתרופות), יכולה לחסוך בהמשך צרות וכספים על טיפולים שונים, ומחזקת את ההורים ואת הילדים גם יחד. לכן לא מפתיע שהתחום צובר תאוצה בארץ ובעולם, ומגוון גופים מקצועיים וגם ממשלות משקיעים בתוכניות של ייעוץ להורים, סדנאות הורים קהילתיות, וקידום המודעות לעניין.

תיאורי מקרה – סיפורי הצלחה מהדרכת הורים

כדי להמחיש עד כמה הדרכה הורית יכולה לחולל שינוי, נציג כמה מקרי בוחן קצרים (אנונימיים) המבוססים על סיפורים אמיתיים (פרטים מזהים שונו). כל מקרה מדגים סיטואציה אחרת ומשפחה אחרת – יחד הם משקפים את המגוון הרחב של אתגרים בהם הדרכת הורים מסייעת, ואת האופן בו ההורים צועדים מתסכול להצלחה.

מקרה 1: חיזוק סמכות הורית והצבת גבולות לילד מתפרץ – דמיינו את משפחת ל’. האם פנתה להדרכת הורים כשהרגישה שאיבדה שליטה מול בנה בן ה-9. הילד היה מתפרץ בזעם כמעט על בסיס יומי – צועק, זורק חפצים, אף שבר חפצים בבית כשכעס. הוא סירב לבצע הוראות בסיסיות כמו להתקלח, להכין שיעורי בית או ללכת לישון, והאם מצאה עצמה צועקת ומתחננת ללא הועיל. מה נעשה? בהדרכת ההורים, שעברה האם (האב עבד בערבים ולא נכח ברוב המפגשים, אך קיבל עדכונים), למדה האם כיצד לשנות את התגובות שלה. במקום להיגרר למאבקי כוח, היא למדה להציב גבול ברור ורגוע: למשל, לקבוע שבמקרה של צעקות וטריקת דלת – אותו ערב לא יהיה זמן מסכים. המנחה עבד איתה על טון דיבור החלטי אך לא מתלהם. במקביל, למדה האם להציע לבנה בחירה כשאפשר (“אתה רוצה להתקלח עכשיו או אחרי שנסיים את המשחק הזה?”) כדי לתת לו תחושת שליטה ולמנוע התנגדות. בהתחלה הילד בחן את הגבולות החדשים במלוא העוצמה – כעס אף יותר כשהאמא השתדלה להישאר רגועה. אך בעידוד המנחה, היא התמידה. כעבור חודשיים, חלה תפנית: ההתקפים פחתו לכדי פעם בשבוע, והילד החל לכבד את הכללים כי הבין שאמו אינה מוותרת אך גם לא מתפרקת ונותנת תשומת לב שלילית. האווירה בבית נרגעה, והאם דיווחה שכעת “יש בית עם חוקים, אבל גם עם חום”. היא החלה להקדיש לבנה זמן איכות חיובי (משחקי קופסה יחד), והילד הגיב ביותר שיתוף פעולה. במקרה הזה, הדרכת ההורים שינתה דפוס ששרר שנים – והחזירה להורה את התחושה שהיא המובילה בבית, לטובת כולם.

מקרה 2: תמיכה בהורים לילדה עם חרדה – יעל ואבי הם זוג הורים בשנות ה-30 לחייהם, להם ילדה בת 6, תמר, שסובלת מחרדות מאז גן טרום-חובה. תמר פחדה לישון לבד, נצמדה לאמה בבית, ובקושי תפקדה בגן – לא השתתפה בפעילויות והסתגרה. ההורים הגנו עליה מאוד: אמא של תמר ישנה לצידה כל לילה במיטת הילדה כדי שלא תפחד, וההורים נמנעו מלהשאיר אותה אצל חברים או חוגים. כשהגיעו להדרכת הורים (ללא תמר), ההורים עצמם היו חרדים – חששו שכל לחץ קטן יגרום לה להתקף חרדה. בהדרכה למדו יעל ואבי שההגנות העודפות שלהם למעשה מחזקות את חרדתה של תמר, כי הן משדרות לה שאין לה יכולת להתמודד. המנחה לימד אותם בהדרגה כיצד לעודד עצמאות: בשבוע הראשון – אמא עוברת לישון על מזרון ברצפת החדר, לא במיטה; אחר כך עוברת למסדרון; ולבסוף חוזרת לחדר שלה. במקביל, עודדו את תמר להשתתף בחוג אהוב (ציור) בליווי אבא בהתחלה, ואחר כך לבדה. ההורים קיבלו כלים כיצד לתמוך רגשית בלי לוותר: למשל, כשתמר בוכה בהיסטריה שאמא לא תשאיר אותה בלילה, האם מביעה אמפתיה (“אני יודעת שקשה לך ושהיית רוצה שאהיה לידך כל הלילה, מתוקה שלי”), אך גם נחושה לבצע את השינוי (“ואני בטוחה שאת יכולה לעבור את הלילה במיטה שלך, ואני ממש בסמוך אם תצטרכי”). לאחר 3 חודשי הדרכה, תמר כבר ישנה כל לילה במיטתה (עם אור קטן דולק), החלה ללכת לחוג לבד והתגאתה בציוריה, ובגן הפכה מעורבת יותר. ההורים הרגישו מחוזקים בעצמם – הם למדו שהם מסוגלים להציב לתמר אתגרים מותאמים ולראות אותה גדלה מולם. הפחד שלהם כהורים פחת משמעותית. במקרה זה, הדרכת ההורים הייתה מפתח להחלמת הילדה מן החרדה, יחד עם חיזוק הביטחון העצמי של ההורים כמובילי דרך.

מקרה 3: הדרכת הורים למשפחה אחרי גירושין – בני ודקלה (שמות בדויים) התגרשו לאחר סכסוך ממושך, ולהם שני ילדים בגיל בית ספר. לאחר הפרידה, היחסים בין ההורים היו עכורים והתקשורת התנהלה בעיקר דרך מסרונים קרים. שני הילדים החלו להפגין קשיים: הבכור, בן 11, הסתגר בחדרו וסירב לדבר על מה שעובר עליו; הצעירה, בת 8, הפכה “הילדה הטובה” באופן קיצוני, מנסה לרצות כל הזמן את שני ההורים, אך החלה לסבול מכאבי בטן לפני מעברים בין הבתים. ביוזמת יועצת בית הספר, שני ההורים הגיעו יחד להדרכת הורים, על אף הקושי לשבת באותו חדר. המנחה קבע כללי שיח ברורים (לא מאשימים אחד את השני, מדברים רק על טובת הילדים), ועזר להם לראות את המצב מעיני הילדים. בהדרגה נוצר שיתוף פעולה: בני ודקלה הסכימו על לו”ז אחיד לשני הבתים כדי לייצר רציפות (שעות שינה, שגרת שיעורי בית), והחלו לעדכן זה את זה בהתפתחויות חשובות (כמו בעיות משמעת או ציונים). בהדרכה למדו “לסגור פערים” מול הילדים – למשל, הבן חשש לספר לאבא דברים טובים שקורים אצלו עם אמא, מחשש שיעלב; ההורים יחד הסבירו לו שכל אחד שמח שהשני מבלה איתו ושזה בסדר גמור. הקטנה פחדה שאמא עצובה כשהיא אצל אבא – ההורים הרגיעו אותה שכל אחד מהם מסתדר ושמחים כשהיא מבלה עם השני. התרגיל הדרמטי ביותר היה כשהמנחה ביקש מבני ודקלה לשבת שניהם עם הבן, להגיד לו בפירוש: “אנחנו כבר לא זוג, אבל תמיד נהיה ההורים שלך, ושנינו אוהבים אותך ופה עבורך, ולעולם לא תצטרך לבחור צד”. הבן פרץ בבכי – ובפעם הראשונה גם האב בכה וחיבק אותו מול האם. הרגע הזה סימן שבירת קרח. בעקבות התהליך, הקשר התקין בין ההורים חזר למסלול מינימלי אך מכבד (אפילו יצרו קבוצת וואטסאפ משותפת לתיאומים במקום שהילדים יתפקדו כמתווכים), הילדים חזרו להצליח בבית הספר, והבן אף הסכים ללכת לשיחות עם יועצת בית הספר כי הרגיש בטוח יותר. מקרה זה ממחיש כיצד הדרכת הורים יכולה לתקן לא רק את דפוס ההורות של אחד ההורים כלפי ילד, אלא את המערכת ההורית המשותפת לאחר משבר, ובכך לעטוף את הילדים בסביבה בריאה יותר רגשית.

המכנה המשותף לסיפורים הללו: ההורים היו מוכנים להכיר בצורך בעזרה, היו פתוחים ללמוד וליישם – והתוצאות לא איחרו לבוא. כמובן שלא כל סיפור נגמר “באגדות” ובקלות, אך ברוב המקרים שבהם יש התמדה ומוטיבציה, ניתן לראות שיפור ניכר. אנשי מקצוע רבים מספרים שלעיתים מספיק שינוי קטן בהרגלי ההורים כדי ליצור שינוי גדול אצל הילד. זה מעודד, משום שזה אומר שיש לנו כהורים יכולת השפעה משמעותית, ושהמצב לעולם לא סטטי וחסר תקווה.

שאלון – האם הדרכת הורים יכולה לעזור לי?

אחרי כל המידע הזה, ייתכן שאתם שואלים את עצמכם: האם גם לנו מומלץ לפנות להדרכת הורים? כדי לעזור בהתלבטות, הכנו עבורכם שאלון קצר ולא פורמלי. עברו על השאלות וענו לעצמכם בכנות – כמה שיותר תשובות “כן”, כך ייתכן שהדרכת הורים יכולה להועיל לכם:

• האם אתם מרגישים לעיתים קרובות אובדי עצות אל מול התנהגויות ילדיכם? (למשל, אינכם יודעים איך לגרום להם לציית, או איך להרגיע התקפי זעם/חרדה).

• האם את/ה ובן/בת הזוג שלך חלוקים בגישות החינוכיות עד כדי עימותים תכופים ביניכם? (למשל, אחד מעניש והשני מבטל את העונש, או אחד נותן גבולות והשני מרכך – והדבר גורם למתחים).

• האם ילדכם קיבל אבחון או משוב ממסגרת חינוכית המצביע על קושי משמעותי? (כגון אבחון הפרעת קשב, המלצה של מורה לבחון בעיית התנהגות, וכו’).

• האם את/ה מרגיש/ה שההורות גובה ממך מחיר רגשי גדול מאוד לאחרונה? (למשל, מרוב לחצים עם הילדים את/ה לא ישן/ה טוב, חווה חרדות, כעסים או דיכדוך לעיתים קרובות).

• האם ניסיתם כבר דרכי חינוך שונות אך נראה ששום דבר לא עובד לאורך זמן? (ענישה, פינוק, שיחות ארוכות, התייעצות עם חברים/משפחה – ועדיין הבעיה נמשכת).

• האם ילדכם חווה שינוי משמעותי בחייו שנראה שמשפיע עליו לרעה? (גירושין במשפחה, מעבר, לידת אח חדש, אובדן קרוב – ואתם לא בטוחים איך לתמוך בו).

• האם הייתם רוצים לחזק את הקשר והתקשורת עם ילדכם, אך אינכם יודעים מאיפה להתחיל? (תחושה שיש ריחוק, פער דורות, או סודות שמרחיקים ביניכם).

אם זיהיתם את עצמכם בכמה מהמצבים המתוארים, או אפילו באחד מהם באופן חמור – ייתכן מאוד שהגיע הזמן לשקול הדרכה הורית. כמובן, השאלון אינו אבחון מקצועי אלא דרך להזמין אתכם להרהר. בכל מקרה של ספק, אפשר להתייעץ בפגישה חד-פעמית עם איש מקצוע (כמו פסיכולוג/ית ילדים, יועץ משפחתי וכו’) ולבדוק האם הוא/היא ממליצ/ה על תהליך של הדרכת הורים עבורכם. לרוב, אם הפנייה לא “במקום”, המטפל יאמר לכם זאת בכנות. אך מרבית ההורים שמרגישים צורך בהכוונה – לא מתחרטים על שפנו, ומספרים ש”זכינו בכלים שהלוואי והיינו מקבלים הרבה קודם”.

סיכום: להפוך לאדריכלי המשפחה

הורות, כפי שאין צורך לספר לכם, היא מסע מאתגר ומתגלגל. אין הורה שלא טועה, כועס, מתוסכל או מבולבל מפעם לפעם. הדרכת הורים לא נועדה לומר לכם שאתם “הורים לא טובים” – להפך, היא שם כדי לחזק אתכם ולהראות לכם איך להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמכם כהורים. ראינו שבאמצעות תהליך מקצועי, המבוסס גם על מדע עדכני וגם על אמפתיה גדולה, הורים יכולים ללמוד כלים שמשנים מציאות. הדרכה הורית מצליחה להוביל לשינויים משמעותיים בחיי משפחות: להפחית בעיות התנהגות וקשיים רגשיים אצל ילדים, להגביר את הביטחון והשביעות רצון של ההורים, ולשפר את האווירה בבית. היא מתאימה למגוון עצום של מצבים – מהתמודדות עם פעוט עקשן ועד ליווי הורים למתבגר מתריס, מהורים לילד עם צרכים מיוחדים ועד להורים שפשוט רוצים להיות טובים יותר.

בזכות הדרכה הורית מקצועית תוכלו להפוך ל”אדריכלים” של חיי המשפחה: לעצב את הסביבה הביתית בצורה תומכת ובריאה, לבנות גשרים של תקשורת וחום, ולהניח יסודות חזקים לעתיד ילדיכם. אם במהלך הקריאה הזדהיתם עם האתגרים שתוארו, אל תהססו לפנות לייעוץ – זוהי צעד אמיץ ומבורך כאחד. ידע זה כוח, ובהורות כוח מגיע מהדרכה, תרגול ואהבה. זכרו שאתם לא לבד במערכה; ישנן מסגרות ואנשי מקצוע נפלאים שמוכנים ללכת איתכם יד ביד. ככל שתקדימו לקבל כלים, כך המסע יהפוך מהישרדות – להנאה. בהצלחה בדרככם ההורית!

מי הוא מומחה בהדרכת הורים

הדרכת הורים הוא מקצוע שניתן ללמוד היום במגוון מאד רחב של מוסדות וארגונים.
חשוב להבין שהדרכה הורית היא מקצוע מאד מורכב, שמצריך ידע מקיף ביותר אודות ילדים והתפתחות ילדים, פסיכולוגיה, חינוך ועוד.
במרבית המוסדות שמכשירים מדריכי הורים, תנאי הסף לקבלה הם מינימלים. לעיתים קרובות, אנשי המקצוע שעוסקים בהדרכה הורית לא קיבלו הכשרה מספקת ואינם בהכרח אנשי מקצוע בעלי תואר טיפולי.
על מנת לקבל הנחיית הורים מקצועית יש לפנות למומחה אשר סיים תואר אקדמי בתחום הטיפול, בעל ניסיון והכשרה בטיפול בילדים והוריהם, נמצא בפיקוח של הרשויות והארגונים המאגדים תחומים אלה.
בעלי מקצוע שרשאים לעסוק בטיפול הם עובדים סוציאלים, פסיכולוגים, מטפלים בהבעה ויצירה, פסיכאטרים, קרימנולוגים קלינים וכל מקצוע אחר שהמדינה הכירה במקצוע טיפולי.

מדריכי הורים מומלצים – מרכז רימון

אנחנו מבינים את הקושי בבחירת מדריכת הורים / הדרכת הורים וזו הסיבה שבגללה הקמנו מלכתחילה את מרכז רימון.
לנו במרכז רימון ישנה מטרה אחת ברורה – לעזור לכם למצוא את המטפלות ויועצות ההורים המומלצות והמתאימות ביותר עבורכם והקרובות ביותר לביתכם.
התמחינו בהתאמת מומחים בהדרכת הורים מאז שנת 2013.
אנו עובדים עם מגוון של פסיכותרפיסטים/ות, מטפלות משפחתיות ופסיכולוגים/ות מומלצים ומולצות, בכל הארץ, המומחיות בטיפול במגוון קשיים וסוגי טיפול.
חשוב לנו שבצוות שלנו יהיו אך ורק מומחים בהדרכת הורים בעליי הכשרה אקדמית מוכרת, ניסיון, התמחויות והמלצות רלוונטיות.
אנו עושים תהליך מיון קפדני בבחירת המטפלות עמן אנו עובדים ולכן יש לנו אחוזי הצלחה מאד גבוהים בהתאמת מטפלות רגשיות, פסיכותרפיסטיות ופסיכולוגיות למטופלים שמחפשים הנחיית הורים מקצועית.

צריכים עזרה בבחירת פסיכולוג / מטפלת זוגית מומחים בהדרכת הורים?

להתיעצות עם מומחה לחצו על הקישור עכשיו >

להתייעצות עם מומחה לחצו על הכפתור >

עזרה והכוונה באיתור מומחים בהדרכת הורים – מדריכי הורים מומלצים לפי אזורים: