הורים פונים לטיפול כיוון שהם קולטים לפי מצב רוחו של ילדם והתנהגותו בבית או בביה"ס כי לא טוב לו, כי משהו אשר לפעמים טרם נהיר להם, חוסם אותו, מעיק עליו.
אקט הפניה הינו בעל משמעות רבה כיוון שהוא משדר לילד שהוריו שמעו את מצוקתו ומוכנים להשקיע יחד אתו כדי לשנות את המצב.
טיפול רגשי בהבעה ויצירה פותח בפני הילד מקום בטוח בו הוא יכול לבטא את עולמו הפנימי בשפה שלו (דרך המצאה של משחקים תנועתיים במרחב, עבודה בחומרי יצירה, משחק דרמטי או סיפור.) ודרך הקשר שנוצר עם המטפל.
ההקשבה והעיבוד מאפשרים לילד להפוך להיות מובן יותר לעצמו ולסביבה, להתחבר לכוחותיו ובכך לחולל שינוי.
במקביל מתקיימת עבודה משותפת וחשובה עם ההורים המאפשרת הבנה מעמיקה יותר של מה אומר הילד דרך התנהגותו והקניית כלים לשיפור יכולתם להתמודד עם קונפליקטים וקשיים אשר עולים בקשר הורה-ילד.