טיפול ב השמנת יתר אצל ילדים – גישה מעשית ואמפתית

השמנת יתר אצל ילדים: איך מזהים, מבינים ומטפלים בגישה אמפתית ויעילה

מבוא: הילד שלי – בריא או בסיכון?

יותר ויותר הורים מוצאים את עצמם שואלים: “האם הילד שלי סובל מעודף משקל?”, “האם זו בעיה בריאותית אמיתית או רק עניין זמני?”, או “איך אפשר לעזור לו מבלי לפגוע בביטחון העצמי שלו?”.
השמנה אצל ילדים אינה רק נושא אסתטי – מדובר באתגר בריאותי, רגשי וחברתי שמעמיד ילדים בסיכון מיידי ועתידי. הבעיה הולכת ומתרחבת בעשורים האחרונים, כששינויים באורח החיים, תזונה, ומסכים מחליפים פעילות גופנית וקשר אנושי חי.

בעוד שהשיח הציבורי נוטה לעיתים לשיפוט או להאשמה – חשוב דווקא לנהל שיחה אחרת: מבוססת, רגישה, מקבלת – ובעיקר מעשית.
המאמר הבא מיועד להורים, מטפלים ואנשי מקצוע, ומטרתו לשפוך אור על התופעה, לספק כלים לזיהוי מוקדם, ולהציע דרכי טיפול מותאמות בגישה הוליסטית וברוח של חמלה.

תוכן עניינים – על מה נדבר במאמר הזה:

1. מהי השמנת יתר אצל ילדים ואיך בודקים את זה?

2. מהם הגורמים העיקריים להשמנה בגיל הילדות?

3. מה ההשלכות הבריאותיות, הרגשיות והחברתיות?

4. איך נראית התמודדות טיפולית – מה עובד ומה מזיק?

5. האם יש דרך לעזור לילד שלי בלי “לשבור” אותו?

6. המלצות מעשיות להורים – איך לפעול מהיום.

1. מהי השמנת יתר אצל ילדים ואיך בודקים את זה?

הבנה מדויקת של השמנת ילדים מתחילה בהכרה בכך שהיא אינה זהה להשמנה במבוגרים. ילדים נמצאים בתהליך מתמיד של גדילה, שינוי הורמונלי והתפתחות גופנית – ולכן אין מקום להשתמש במדדים קשיחים ואחידים לכל הגילים.

⚖️ BMI ילדים – מדד מותאם גיל ומין

מדד ה־BMI (Body Mass Index) מחושב לפי הנוסחה הבאה:
BMI = משקל (ק”ג) ÷ גובה (מ”ר)²

אבל אצל ילדים ונוער המדד הזה לא מפורש בצורה אבסולוטית, אלא מושווה לנתונים של ילדים אחרים מאותו גיל ומין – באמצעות אחוזונים באוכלוסייה הכללית:

הערכת ה־BMI צריכה להתבצע רק על ידי איש מקצוע מוסמך (רופא ילדים, דיאטנ/ית) שמכיר את המורכבות ההתפתחותית. חשוב לשים לב גם לקצב השינוי: עלייה חדה באחוזונים לאורך זמן (גם אם עדיין בתוך “הטווח התקין”) עשויה להדליק נורה אדומה מוקדמת.

מדדי BMI לפי גיל – ילדים ונוער

הגרף מציג את מדדי ה־BMI (מדד מסת גוף) לפי גיל, בהתבסס על אחוזונים מקובלים באוכלוסייה:

• אחוזון 5 (קו מקווקו) – מייצג תת־משקל.

• אחוזון 85 (קו רציף) – מהווה גבול עליון לטווח התקין.

• אחוזון 95 (קו מקווקו-נקודתי) – מייצג השמנת יתר.

השטח האפור שבין אחוזון 5 ל־85 מסמן את הטווח התקין.
כאשר מדד ה-BMI של הילד נמצא מעל אחוזון 85, נחשב שיש עודף משקל, ומעל אחוזון 95 – מדובר בהשמנת יתר.
מדד זה חייב להיבחן בהקשר לגיל, מין והתפתחות הילד, תוך ליווי של רופא ילדים.

🔍 אבל BMI הוא רק חלק מהתמונה

המספר הוא כלי – לא אבחנה שלמה. ילד בעל BMI גבוה עשוי להיות אתלט חזק ובריא, ואילו ילד רזה עם BMI נמוך עלול לסבול מתת־תזונה או ממצוקות רגשיות. לכן חשוב לשקלל:

• בדיקות דם (שומנים, סוכר, תפקודי כבד)

• נתוני התפתחות והתבגרות מינית

• הרגלי אכילה ותנועה

• מצב רגשי וחברתי

לצד כל אלו יש להפעיל שיקול דעת קליני מותאם אישית, ולא להסתמך רק על גרף.

👨‍👩‍👧‍👦 שפה טיפולית ולא שיפוטית

כשהורים מביעים דאגה לגבי “הילד השמן”, חשוב לעזור להם להבין שהמטרה היא בריאות כללית, ולא “הורדה במשקל בכל מחיר”. המיקוד צריך להיות ביצירת תנאים לצמיחה והתפתחות מאוזנת, כולל תזונה מיטיבה, דימוי עצמי חיובי ותנועה כחלק מהחיים.

2. מהם הגורמים להשמנה בגיל הילדות?

השמנה בילדות היא תוצאה של אינטראקציה מורכבת בין נטיות ביולוגיות, דפוסים רגשיים, והרגלים סביבתיים – ולא של “חולשה” או “פינוק”. ההבנה הזו חשובה במיוחד להורים ולמטפלים, שכן היא מחייבת גישה לא שיפוטית ומבינה, ומונעת אשמה מיותרת.

🧬 גורמים ביולוגיים

• גנטיקה: ילדים להורים עם השמנה נמצאים בסיכון כפול עד משולש להשמנת יתר. המחקרים מצביעים על מנגנונים תורשתיים שמשפיעים על ויסות רעב, חילוף חומרים, והעדפות תזונתיות.

• הורמונים ומערכת העצבים: הפרעה במערכת ההורמונלית (למשל בעיות בבלוטת התריס או תנגודת לאינסולין) עלולה לתרום להשמנה. גם ויסות לקוי של סרוטונין או דופאמין יכול להשפיע על תחושת סיפוק מאוכל.

• סיבוכים רפואיים או תרופות: ילדים עם בעיות נוירולוגיות, תסמונות גנטיות מסוימות (כמו תסמונת פראדר־וילי), או כאלה שנוטלים תרופות פסיכיאטריות – עלולים לצבור משקל ביתר קלות.

🧠 גורמים רגשיים ונפשיים

• אכילה רגשית: ילדים עשויים להשתמש באכילה כדרך להרגעה עצמית – בעיקר כשהם חווים סטרס, תסכול, בדידות או דחייה.

• דפוסי קשר לא בטוחים: במצבים בהם הקשר עם ההורים פחות מותאם – למשל, כשהאוכל הופך לאמצעי יחיד לתקשורת, הרגעה או תגמול – עלולה להיווצר תלות מזיקה.

• תחושת חוסר שליטה: בעולם שבו הילד מרגיש שאין לו שליטה (בבית, בבית הספר, בקשרים החברתיים) – האוכל הופך לאחת הדרכים היחידות לבחור, לשלוט, “לעשות משהו עם עצמי”.

🌍 גורמים סביבתיים והתנהגותיים

• ירידה בפעילות גופנית: ילדים מבלים פחות ופחות זמן בתנועה – בשל מסכים, פחד מהרחוב או חוסר זמינות של מרחבים בטוחים.

• תזונה עשירה בקלוריות ודלה בערכים תזונתיים: מזונות מעובדים, שתייה ממותקת ו”נשנושים זמינים” מהווים חלק הולך וגדל מהתפריט היומי.

• תרבות השפע מול זמן מוגבל: משפחות רבות חיות בעומס, ולחץ הזמן מוביל לצריכת מזון מהיר ולא מבושל בבית.

• פערים כלכליים-חברתיים: במחקרים נמצא קשר ישיר בין מעמד סוציו-אקונומי נמוך להשמנה בילדות, בשל גישה מוגבלת למזון איכותי, לחינוך תזונתי ולפעילות גופנית נגישה.

🔁 “מעגל ההשמנה” – מנגנון שמזין את עצמו

ילד עולה במשקל → מתחיל להימנע מפעילות גופנית → חווה בושה וסטיגמה → מפתח דימוי גוף שלילי → צורך אוכל כסוג של נחמה → חוזר חלילה

מעגל זה אינו פתולוגי רק בגוף – אלא גם בנפש, ולכן הטיפול חייב להיות אינטגרטיבי: להתייחס הן להרגלים התנהגותיים והן לעולם הפנימי של הילד.

3. מהן ההשלכות של השמנת יתר בילדים? לא רק עניין של משקל

כאשר הורים אומרים: “הילד שלי קצת מלא, אבל הוא שמח ופעיל” – זו לא רק אמירה לגיטימית אלא ביטוי לאינטואיציה הורית בריאה, שמזהה שהמשקל כשלעצמו אינו חזות הכול. ואכן, לא כל חריגה במדד BMI מחייבת התערבות. עם זאת, כאשר אנו מזהים השמנת יתר מובהקת ומתמשכת, בעיקר מעל אחוזון 95, יש להבין שמדובר בתופעה מערכתית, בעלת השפעות עמוקות ורב-ממדיות.

🔬 השלכות גופניות – תהליך פיזיולוגי של עומס מצטבר

השמנת יתר בגיל הילדות חושפת את הגוף הילדי – שעדיין נמצא בשלבי גדילה – לעומסים מטבוליים, הורמונליים ומכאניים. אלה עלולים להאיץ תהליכים של בלאי מוקדם במערכות הגוף:

• סוכרת סוג 2: בעבר מחלה של מבוגרים בלבד, כיום מופיעה אצל ילדים בגיל 10–12. הרגישות לאינסולין פוחתת, הלבלב מתאמץ יותר, וכך נוצר כשל בתפקוד.

• יתר לחץ דם ודיסליפידמיה (שומנים בדם): נוכחותם כבר בגיל צעיר מעלה את הסיכון לאירועים לבביים בגיל מבוגר.

• כבד שומני לא אלכוהולי (NAFLD): תהליך דלקתי שקט ומתמשך, שעשוי להוביל לנזק בלתי הפיך לכבד אם אינו מטופל.

• בעיות אורתופדיות: הילדים סובלים מכאבים במפרקים, קריסה של קשת כף הרגל או עקמת, בשל עומס על מערכת השלד שעדיין לא התייצבה.

• דום נשימה בשינה (OSA): כתוצאה מהצטברות שומן סביב דרכי הנשימה העליונות. המצב הזה פוגע באיכות השינה, מעכב גדילה, ומשפיע על קשב וריכוז.

🧠 השלכות נפשיות – גופו של הילד הופך לשדה קרב רגשי

להשמנה יש השלכות עומק על זהותו של הילד – איך הוא תופס את עצמו, איך אחרים רואים אותו, ואיזה ערך הוא מייחס לעצמו:

• פגיעה בדימוי הגוף: ההשוואה לחברים, לבובות, לגיבורי טלוויזיה – מובילה לתחושת “שונות פוגענית”. ילדים רבים מפתחים שנאה לגופם כבר בגיל הרך.

• חרדה חברתית ודיכאון: הימנעות מהופעה בציבור (למשל בבריכה או בהופעה), פחד מלעג, ולעיתים הסתגרות בתוך עולמם.

• תגובת היפר־מודעות: ילדים עם עודף משקל נמצאים בדריכות מתמדת – האם מסתכלים עליהם? האם שופטים אותם? – מה שמייצר שחיקה רגשית מתמשכת.

• השלכה על ההתפתחות הזהותית: כאשר הילד מאמץ תווית פנימית של “אני השמן/המוזר/המקולקל” – היא עלולה להישאר עמו אל תוך הבגרות.

👥 השלכות חברתיות והתפתחותיות – דחייה וסטיגמה

• בריונות והדרה: ילדים שמנים נופלים קורבן ללעג, לעיתים מהסביבה הקרובה ביותר – בית ספר, משפחה ואפילו צוותי טיפול. לעיתים הלעג סמוי: מבטים, התעלמות, או נימה של לגלוג.

• פחות השתתפות: פעילויות כמו ספורט, חוגים, מחנות – מצריכות ביטחון גופני בסיסי, ומי שחווה לעג או כישלון – נמנע מהן.

• התפתחות מיומנויות רגשיות נמוכה יותר: אם הילד אינו משתתף בקשרים חברתיים באופן חופשי, הוא מתקשה לפתח כישורים של אמפתיה, שיתוף פעולה והתמודדות עם קונפליקט.

🧩 מעגל החיים: השמנה בילדות – התחלה מוקדמת של מסלול סיכון מתמשך

יותר מ־75% מהילדים עם השמנת יתר בגיל בית ספר יהפכו למבוגרים עם השמנה. וככל שההשמנה מופיעה מוקדם יותר, כך הסיכון ל:

• מחלות כרוניות (לב, כליות, כבד)

• קשיים רגשיים חמורים

• תפיסת עצמי שלילית וקבעון זהות של “אני לא מצליח”

כל אלה ממחישים שהשמנה אינה תכונה גופנית אלא חוויה כוללת – ביולוגית, רגשית וחברתית – ולכן יש לטפל בה באופן מקיף.

השפעות השמנת יתר בילדים – בשלושה מישורים: פיזי, רגשי וחברתי

האינפוגרפיקה ממחישה כיצד השמנה בילדות משפיעה לעיתים קרובות בו זמנית על שלושה תחומים מרכזיים:

🩺 תחום פיזיולוגי (Physical):

• סוכרת סוג 2

• יתר לחץ דם

• כבד שומני

• בעיות אורתופדיות

• דום נשימה בשינה

🧠 תחום רגשי (Emotional):

• דימוי עצמי ירוד

• עיוות בתפיסת הגוף

• חרדה ודיכאון

• אכילה רגשית

• הימנעות מפעילויות

👥 תחום חברתי (Social):

• בריונות וסטיגמה

• הסתגרות חברתית

• קושי ביחסי חברות

• הימנעות מחוגים או ספורט

• פגיעה בהתפתחות כישורים לחיים

השמנה בילדים היא הרבה יותר מ”עודף משקל” – היא חוויה רב־מערכתית.

4. טיפול בהשמנה אצל ילדים: גישה רב-ממדית בגוף ובנפש

כאשר מטפלים ניגשים להשמנת ילדים בגישה פשטנית של “פחות אוכל, יותר ספורט”, הם עלולים לא רק להחטיא את המטרה – אלא לגרום נזק רגשי. טיפול אמיתי מתחיל בהבנה שהשמנה אינה כשל של כוח רצון, אלא ביטוי לשיבוש באיזונים גופניים ונפשיים. ולכן – הטיפול חייב להיות מבוסס על הבנה עמוקה, שותפות ומקצועיות.

🧭 הגישה הרב-תחומית – כי ילד אינו רק משקל

טיפול מוצלח משלב כמה תחומי מומחיות, כאשר כל אחד מהם תורם לתמונה השלמה:

1. רופא ילדים/אנדוקרינולוג:

   • שולל גורמים רפואיים או גנטיים.

   • עוקב אחר מדדי בריאות פנימיים (סוכר, שומנים, הורמונים).

   • מתאם תוכנית מעקב ויעדים מציאותיים.

2. דיאטנ/ית קלינית המתמחה בילדים:

   • מבינה צרכים תזונתיים התפתחותיים.

   • מתאימה תפריטים למשפחה, לא רק לילד.

   • מקפידה לא להכניס את הילד למנגנון של הימנעות, אשמה או דיאטות קיצון.

3. פסיכולוג/ית או מטפל רגשי:

   • עובד עם הילד על דימוי גוף, ערך עצמי, והבנת הטריגרים לאכילה.

   • מסייע להורים להבין את דפוסי האכילה במשפחה ואת הרקע הרגשי שמלווה אותם.

   • מתמודד עם רגשות קשים שהתעוררו בעקבות סטיגמה והשפלה.

🧠 CBT וגישות מבוססות פסיכולוגיה התנהגותית

CBT (טיפול קוגניטיבי־התנהגותי) מותאם במיוחד לילדים בגיל בית הספר:

• מחזק את יכולת הדחייה: הילד לומד “לשים מרחק” בין דחף לפעולה.

• עוזר לזהות את המנגנונים שמפעילים אכילה לא רעבה: למשל שעמום או תסכול.

• מלמד תכנון ותחושת שליטה עצמית – המנוגדת לחוויית הכישלון הכרונית שילדים אלו חווים.

🏡 הורים כגורם טיפולי – לא כקהל שיפוטי

ילדים אינם יכולים לבצע שינוי לבד. כשהמשפחה כולה מחליטה להתנהל אחרת – נוצר מרחב של השתנות משותפת:

• אוכלים יחד – בלי הערות שיפוטיות.

• יוצאים לפעילות גופנית משותפת – כזמן איכות ולא כ”תרגיל חובה”.

• מדברים על רגשות – במקום להשתמש באוכל ככלי יחיד לוויסות.

ההורה אינו צריך להיות “שומר המשקל” של הילד – אלא בן־ברית לתהליך של חיזוק אישי והתפתחות.

5. איך תומכים בילד שמן – בלי לפגוע בו?

התמודדות עם השמנת יתר אצל ילדים מתחילה בשאלה קריטית: איך מדברים על הנושא מבלי לפגוע?
השפה שבה הורים, מטפלים ומורים מתייחסים למשקל – בין אם במילים ובין אם בגוף – מעצבת את החוויה הרגשית של הילד לא פחות מהמשקל עצמו.

💬 שפה יוצרת מציאות: “השמן”, “העצלן” או “האהוב שלי”?

ילדים לומדים על עצמם דרך מבטם של המבוגרים סביבם. כאשר ילד שומע אמירות כמו:

• “אם רק היית עושה קצת ספורט…”

• “זה בגלל שאתה אוכל יותר מדי…”

• “אתה כבר לא יכול להיכנס למכנסיים שלך…”

המסר שהוא מקבל הוא: “משהו בי פגום”. התחושה הזו חודרת עמוק אל תוך הזהות – והופכת את השינוי למשימה כמעט בלתי אפשרית, כי הוא נדרש להילחם לא רק בהרגלים – אלא גם בתחושת אשמה ובושה.

✅ מה כן תומך בילד?

• לשאול, לא לקבוע: במקום לומר “אתה חייב לעשות דיאטה”, שאלו: “איך אתה מרגיש עם הגוף שלך? איך היית רוצה שיראו אותך?”

• להתמקד בפעולה, לא במשקל: שבחו מאמץ ולא תוצאה – “איזה יופי שיצאת היום להליכה!” במקום “רזית קצת, כל הכבוד”.

• להזכיר שהערך העצמי שלו אינו מותנה: “אני אוהב אותך בדיוק כמו שאתה. חשוב לי שתהיה בריא ושמח – לא כדי שתיראה אחרת, אלא כדי שתרגיש טוב עם עצמך”.

❌ מה לא כדאי לעשות?

• לא להפוך אוכל לכלי שליטה: כשאוכל הופך לפרס או עונש – הוא צובר מטען רגשי שעלול להוביל לאכילה כפייתית.

• לא להפעיל לחץ או השוואות: “למה אתה לא כמו אח שלך?” או “תראה איך החברים שלך אוכלים פחות” – יוצרים דינמיקה של תחרות וכישלון.

• לא להשתמש בביקורת סמויה: משפטים כמו “זה לא מתאים לך” או “לא כדאי לך עוד עוגייה” – נשמעים לילד כגזר דין.

💡 מה כן יעזור? נוכחות רגשית ושותפות:

הילד זקוק לדעת:

“אני לא לבד. יש לי עם מי לדבר. מישהו רואה אותי – לא רק את המשקל שלי.”

רק מתוך תחושת ביטחון, אהבה בלתי תלויה ותקשורת אמפתית – יוכל להתרחש שינוי. לא כי “אמרו לו לרדת במשקל”, אלא כי הוא ירצה להרגיש טוב עם עצמו.

6. המלצות להורים: איך תומכים בילד בשגרה הבריאה – בלי להיכנס למלחמות

הורות לילד עם השמנת יתר מחייבת שילוב נדיר אך אפשרי בין אסרטיביות לבין קבלה עמוקה. ההורה צריך להיות:

• דמות מובילה שמכוונת לשינוי.

• אבל גם מקור לביטחון, חום, ושיקוף של ערך שאינו תלוי.

המפתח הוא לעבור ממצב של “מלחמה במשקל” ליצירת תרבות משפחתית בריאה.

🍽️ שגרת אכילה משפחתית ולא מלחמה על כל ביס

• זמני ארוחות קבועים יוצרים ויסות ביולוגי (לא מגיעים מורעבים).

• אכילה משותפת מייצרת קשר, מודל לחיקוי, ושיח בלתי שיפוטי.

• מנות מגוונות וצבעוניות מזמינות את הילד להשתתף מבלי להרגיש שהוא ״אוכל שונה״.

• ניסוח חיובי עוזר: במקום “לא תאכל שוקולד”, אמרו “אחרי ארוחה אפשר לבחור ממתק אחד שאתה אוהב”.

🛝 תנועה – כחלק מהחיים, לא עונש

• פעילות גופנית היא הזדמנות לקשר, לא משימה. “רוצה שנלך יחד עם הכלב?” עדיף על “אתה חייב לזוז”.

• הימנעו מהשוואות לבני משפחה או חברים.

• היו רגישים למבוכה של הילד בפעילות גופנית – תמכו בו לבחור מסגרת שבה ירגיש ביטחון, ולא תחרות.

🧠 חיזוק נפשי – תשתית לשינוי

• האירו חוזקות: “אתה רגיש לאנשים”, “אתה סקרן”, “אתה טוב במוזיקה” – הילד צריך לבנות דימוי עצמי רב־ממדי.

• הפחיתו ביקורת עצמית גם כלפיכם: אם הילד שומע אתכם אומרים על עצמכם “אני חייב לרדת במשקל”, הוא לומד שפגמים גופניים = חוסר ערך.

• הקשבה במקום פתרונות: לעיתים הילד רק צריך שיקשיבו לו – לא שיגידו לו מה לעשות.

סיכום: השמנת יתר בילדים – שינוי בגוף מתחיל מהלב

הדיון בהשמנה אצל ילדים הוא הרבה מעבר למשקל, דיאטה או גרף BMI. מדובר באתגר מערכתי, משפחתי ונפשי, שיש להתמודד איתו בחמלה, לא בשיפוטיות. המטרה האמיתית איננה לגרום לילד “להיראות רזה”, אלא לאפשר לו לחוש בעל ערך, אהוב ומסוגל – בתוך גוף הולך ומתפתח.

שינוי קורה כש…

• אנחנו רואים את הילד כולו – ולא רק את משקלו.

• אנחנו מבינים שהוא זקוק לחיזוק, לא לביקורת.

• אנחנו זוכרים שהמשפחה כולה לוקחת חלק – לא רק הילד.

הורים הם לא מקור הבעיה – הם לב הפתרון. תהליך כזה אינו קל, אבל אפשרי – וחשוב להתחיל אותו בצעד אחד קטן, אוהב ונוכח.

📦 תיבת כלים יומית – צעדים פשוטים שעושים הבדל

לסיום:

השמנת ילדים איננה כישלון – היא הזדמנות.
הזדמנות לחיזוק קשרים, שינוי דפוסים, והובלת הילד אל עבר חיים בריאים, מאוזנים, ומלאי משמעות.

אם נביט בילד בגובה העיניים, נזכור שהוא לא בעיה שצריך לפתור – אלא אדם קטן עם עולם פנימי שלם –
נוכל ללוות אותו מתוך חמלה ואחריות, לא מתוך פחד או שיפוט.

💡 לא כל שינוי מתחיל מהצלחת – אבל כמעט כל שינוי עובר דרכה.

הערה: תוכן זה נכתב בלשון רבים (זכר) מטעמי נוחות וכוללניוּת, אך פונה כמובן לכל המגדרים. אם זיהיתם בעצמכם או ביקיריכם חלק מהתיאורים במאמר, עודדו פנייה לעזרה. אין בכך כל בושה – להפך, זו צעד אמיץ ראשון לקראת חיים בריאים ומאושרים יותר.*

מעוניינים בייעוץ או הכוונה בנושא? כתבו לנו ונשמח להציע מידע נוסף או לעזור בקשר למומחים באזורך.

** חשוב לציין: מאמר זה מיועד למידע כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי. אם אתם חווים קשיים רגשיים, פנו לאיש מקצוע מוסמך. **

מה אתם יכולים לעשות כבר עכשיו?

אם המאמר הזה עורר בכם רצון לפעול, אל תעכבו את השחרור שלכם. פנו היום למומחה בתחום בריאות הנפש או הצטרפו לקבוצת תמיכה. העתיד שלכם בידיים שלכם – התחילו לשחרר את העבר ולהגשים את החלומות שלכם כבר היום!

מטפלים ופסיכולוגים מומלצים

מחפשים פסיכולוג מומלץ? רוצים להתייעץ עם מומחה?

התקשרו אלינו עכשיו – לחצו על הקישור> צור קשר

סוגי טיפול מומלצים ויעילים:

טיפול רגשי / טיפול פסיכולוגי
פסיכותרפיה
טיפול CBT (קוגניטיבי התנהגותי)
טיפול EMDR
טיפול בהבעה ויצירה
טיפול זוגי
טיפול במוסיקה
טיפול באומנות
טיפול בתנועה

ועוד

למידע נוסף לגבי בחירת מטפלים ופסיכולוגים מומלצים לחצו כאן.

מטפלים ופסיכולוגים מומלצים – מדוע מומלץ לפנות לקבלת טיפול פסיכולוגי במרכז רימון?

איתור פסיכותרפיסט או פסיכולוג מומלץ מתאים הינה משימה קשה ומבלבלת, לרוב, קשה מאד לדעת לאן לפנות, מהיכן להתחיל ומי המטפל המתאים ביותר. אין חוקים או תקנות ברורים בנושא טיפול פסיכולוגי/טיפול רגשי ובכל וכל אדם עלול להציג עצמו כמי שעוסק בטיפול ובפסיכותרפיה, גם אם לא קיבל את הכשרתו ורכש ניסיון במוסדות הרלוונטים והמקובלים.
כיום בעידן האינטרנט ונגישות המידע הרבה כל כך, ניתן בקלות למצוא אנשים וגופים המפרסמים את עצמם כמומחים לטיפול פסיכותרפי ולעיתים קרובות גם מבטיחים הבטחות לטיפול קצר / יעיל וכו.
באין חוקים ותקנות ברורים, יש לבדוק לעומק את הכשרתו וניסיונו של המטפל המוצע. ישנם מקצועות טיפוליים והם היחידים המורשים לספק טיפול רגשי / פסיכולוגי. אנו במרכז רימון עוזרים באיתור והפניה למטפלים מתאימים.
אנו עורכים מיונים למטפלים שמציגים מועמדותם, בודקים את הכשרותיהם, מקפידים על עבודה בצורה אתית ומקצועית ועמידה בדרישות המקצוע והאיגוד המקצועי הרלוונטי. אנו עושים מאמצים גדולים לאתר מטפלים בעלי גישה אנושית, בעלי ניסיון והכשרות רלונטיות וכן לעזור בהתאמת המטפל, למשפחה או למטופל.

השירות ניתן לפונים / מטופלים ללא עלות וללא כל התחייבות. מרכז רימון שומר על רמה מקצועית גבוהה ולא מתפשר בסטנדרטים בקבלת מטופלים אליו.

מעוניינים להתייעץ עם פסיכולוג או פסיכותרפיסט מומלץ לטיפול פסיכולוגי?

הגעתם למקום הנכון!

מרכז רימון – מתאימים לך מטפלים מומלצים

בפריסה ארצית

התקשרו אלינו עכשיו – לחצו על הקישור להתיעצות והתאמת מומחה בויסות רגשי ילדים > צור קשר

_______________________________________________________________________________________________