רגשות – למה אנחנו צריכים אותם?

מחבר/ת:הנהלת מרכז רימון
התמחות: מילון מונחים פסיכולוגי

יעל חפץ, מחברת הספר “הרגשות של איילת”רגשות – למה יש לנו רגשות? האם הם משרתים אותנו איכשהו? כיצד רגשות חיוביים ורגשות שליליים משפיעים עלינו ועל האינטראקציה שלנו עם הסביבה?

 

 

מאמר מאת:
אלעד דהן – m.s.w עובד סוציאלי קליני, מומחה ומדריך בטיפול קוגנטיבי התנהגותי CBT בילדים, נוער ומבוגרים מנהל “רימון – מרכז מומחים לטיפול בילד ובמשפחה”
יעל חפץ – BS.c במדעים מדוייקים עם התמחות כ-I.M.A לילדה עם הפרעת קשב וריכוז (ובעלת הפרעת קשב וריכוז בעצמה). יעל חקרה ולמדה רבות את תחום ההורות לילדי קשב, בעיקר מתוך ניסויים קליניים שערכה עליה בתה.

פוסט זה הוא חלק מסדרת מאמרים בנושא רגשות
הראשון בסדרה: מה הם רגשות?
השני בסדרה: רגשות – למה אנחנו צריכים אותם?
והשלישי – רגשות – כיצד הם משפיעים על האינטראקציה עם הסביבה

למה יש רגשות – (זכרון לטווח ארוך) ואיך הם משרתים אותנו? / אלעד דהן

הרגשות קיימים על מנת לעזור לנו לשרוד ולהעביר את הגנטיקה שלנו לדורות הבאים. אבל איך זה עובד?
התשובה כאן מתחילה להכנס לעומקם של דברים, אנסה לפשט אותם, להבנה ברורה יותר.
המח שלנו הוא מאגר אין סופי של מידע ובעל יכולת קיבול בלתי נתפסת של מידע חדש. עם זאת, לצורך ההשרדות שלנו, אין למח צורך להכיל מידע מיותר. לכן, למח ישנו מנגנון מיוחד, שמטרתו לשמר זכרונות מאירועים שתרמו להשרדות שלנו או סיכנו אותנו, על מנת שנדע לחזור אליהם או להמנע מהם, בהתאמה.

לאורך היום מוחינו קולט אין סוף גירויים, רובם מיותרים ולא משמעותיים. במהלך השינה, ישנו שלב שבו המח מעבד את כל הגירויים הללו ומשמר את הזכרונות החשובים. אם תרצו, המח מבצע עריכה של התוכן שאסף לאורך היום, לכדי זכרון (או סרטון, אם נמשיך באותה מטפורה), שמייצגים את החלקים החשובים של האירוע. אלו שתרמו להשרדות שלנו.
נשאלת השאלה, איך המח מחליט אילו זכרונות חשובים?
כאן נכנסים לתפקיד הרגשות. גם רגשות חיוביים וגם רגשות שליליים. זכרונות טעונים רגשית, כלומר שעוררו חוויה רגשית משמעותית, נוטים להפוך לזכרונות לטווח ארוך, כאשר, שוב, המטרה היא לשמר מידע חשוב לצורך ההשרדות שלנו. אילו מצבים שמו אותנו בסכנה, אילו מצבים עוררו אצלינו כעס ואילו מצבים משמחים אותנו ותורמים למצב רוח טוב וכולי.

איך רגשות משפיעים עלינו ועל ההתנהלות היומיומית שלנו?/ יעל חפץ

בין אם נודה בזה ובין אם לא, רגשות הם ההתחלה והסוף של כל דבר ועניין. אם קמנו בבוקר על צד ימין, אחרי שנת לילה טובה, כנראה שכל היום יהיה טוב, אפילו אם מישהו או משהו ישבש לנו את התוכניות. היכולת שלנו להכיל שינויים ואירועים לא צפויים, כשנקודת ההתחלה שלנו מאוזנת, היא טובה. אפילו טובה מאוד.

אך מה קורה אם הבוקר התחיל אחרי לילה עם שינה מקוטעת, התארגנויות הבוקר השונות לא עברו בנועם, הייתה תאונה על כביש 4, נתקעת בפקק ענק ואיחרת לעבודה? סביר שהשלווה הפנימית כבר תהיה מעורערת ואז…אז בא הבוס ומנחית לך על השולחן ערמה אדירה של עבודה.
זהו.
היום עוד לא התחיל והנה הוא נגמר.
לפחות מבחינה רגשית. סביר כי תהיה בך תחושת מצוקה נוראית וחוסר יכולת להכיל עוד דבר אחד ולו הפעוט ביותר.

אפשר להתייחס לרגשות כאל  מיכל של אנרגיה. המיכל יכול להיות טעון באנרגיה טובה, אשר יכולה להכיל, לעטוף ולהתמודד היטב עם מצבים שונים  בעוד שכאשר המכל טעון באנרגיה שלילית, כל מגע של חומר חיצוני נוסף עם האנרגיה השלילית, ייצור שרשרת תגובות שליליות במקרה הטוב, או התפרצות געשית, במקרים היותר קיצוניים.

כפי שאני רואה את הדברים לא רק שהרגשות יכתיבו לנו את התגובות שלנו כלפי אנשים ואירועים שונים, הם יכתיבו לנו את היעילות שלנו, את האינטראקציה שלנו עם הסביבה ומעל לכל, הם משפיעים בצורה ישירה על היציבות הנפשית שלנו.

רגשות - למה יש לנו רגשות? האם הם משרתים אותנו איכשהו?כיצד רגשות חיוביים ורגשות שליליים משפיעים עלינו ועל האינטראקציה שלנו עם הסביבה? מאמר מאת יעל חפץ ואלעד דהן / מרכז רימון - טיפול רגשי / פסיכולוגי / טיפול CBT בפריסה ארצית

 

רגשות – למה יש לנו רגשות? האם הם משרתים אותנו איכשהו?כיצד רגשות חיוביים ורגשות שליליים משפיעים עלינו ועל האינטראקציה שלנו עם הסביבה? מאמר מאת יעל חפץ ואלעד דהן / מרכז רימון – טיפול רגשי / פסיכולוגי / טיפול CBT בפריסה ארצית

האם הרגשות הפועלים עלינו משפיעים גם על האינטראקציות שלנו עם הסביבה?

כיום מקובל לחשוב שישנו קשר הדוק בין מחשבות, רגשות, תחושות גופניות והתנהגות. תיאוריות רבות מנסות להסביר קשרים אלו. אנסה בחלק זה, לסכם את המידע הקיים בנושא.

רוב החוקרים מסכימים כי ישנה תגובה סימולטנית, רגשית ופיזיולוגית (גופנית) לגירוי מעורר רגשית. בתגובה לגירוי מעורר רגשית, מופעלת מערכת נוספת, שמטרתה לתייג את מקור הגירוי הפיזיולוגי.
לקראת סוף המאה העשרים, התפתחה תיאוריית “ההבניה הרגשית” שכוללת תיאור מורכב ומלא יותר להסבר כיצד הרגשות שלנו פועלים.

בקצרה, תיאוריית ההבניה הרגשית טוענת כי המח מבצע בכל רגע נתון התבוננות הן על התגובות הפיזיולוגיות שלנו והן על הסביבה שלנו ומנסה להבין עד כמה היא חיובית ונעימה. למידע המתקבל מההתבוננות של המח על מרכיבים אלו, נעשה עיבוד קוגנטיבי (לא מודע) שבסופו, סך המרכיבים הפיזיולוגים, מקבלים משמעות רגשית.

במילים פשוטות, המח שלנו בודק איך הגוף שלנו מרגיש ואיך הסביבה שלנו מגיבה למציאות. לאחר שהמידע מתקבל, המח מנסה “להבין” מה אלו הגירויים שקיבל. אנחנו מנסים להבין (באופן לא מודע, בלי באמת לדעת שאנחנו עושים את זה) את הסיטואציה על סמך זכרונות עבר, חינוך שקיבלנו, השפה שרכשנו והתרבות ממנה בנו ועל סמך כל המידע הזה המח מגיע למעין “תובנה רגשית” שהיא למעשה החוויה הרגשית המוכרת לנו.

כעת, ניתן להבין מדוע ישנו קשר הדוק בין המחשבות שלנו, ההיסטוריה שלנו, הזכרונות והחוויות האישיות שלנו, לתרבות שלנו, לחינוך שקיבלנו, לתגובה הגופנית, הרגשית וההתנהגותית שלנו, למצבים רגשיים שונים.

מהו למעשה הקשר בין מחשבות, רגשות ותחושות גופניות והתנהגויות? / אלעד דהן

לרגשות יש השפעה ברורה על הקוגניציה שלנו, על המחשבות, זכרונות, אמונות יסוד ואף על הערכים שלנו וכן על ההתנהגות ועל המוטיבציה שלנו.

רגשות וקוגניציה:

לרגשות יש השפעה ברורה על הקוגניציה שלנו, על המחשבות, זכרונות, אמונות יסוד ואף על הערכים שלנו וכן על ההתנהגות ועל המוטיבציה שלנו.
לרגשות יש קשר ישיר ודו סיטרי עם המחשבות שלנו, התפיסה שלנו והפרשנות שלנו את המציאות. מחשבה קטסטרופלית תוביל לרגשות בעוצמה גבוה יותר מאשר מחשבה רציונאלית, הגיונית.
למשל, המחשבה שכלבים מסוכנים תעלה את רף החרדה וכאשר יתקל או ישמע כלב אותו אדם שחושב כך, בהתאמה, רף חרדה גבוה, ישפיע על תפיסת המציאות ויגרום לו להיות דרוך יותר וכתוצאה, מהלך ותוכן המחשבות שלו ישתנה בהתאם (בין אם עומד מולו רועה גרמני גדול ואיימתני ובין אם מדובר בצ’יוווה קטן וצווחני).

בין רגשות ומחשבות ישנם תהליכי גומלין. רגשות יכולים להשפיע על קידוד מידע בזכרון ועל שליפתו. אירוע רגשי בעוצמה גבוה יכול לגרום לשיבושים בחשיבה ובזכרון, כמו במקרה של פוסט טראומה.

סביבה בריאה מבחינה רגשית, יציבה ובטוחה תאפשר התפתחות תקינה ויכולות למידה גבוהות.

הרגשות עשויים להצביע עבור האדם שמרגיש אותם, על הסביבה בה הוא נמצא, האם היא בטוחה, נעימה או מלחיצה ובעלת פוטנציאל פגיעה עבורו. כתוצאה הרגשות עשויים להשפיע על התנהגות של האדם ועל תהליכים מחשבתיים שלו. רגשות הם כמו מעין רמז פנימי לאדם, כתגובה לסיטואציה או אדם מסוים. מכיוון שלעיתים הרמז הרגשי מעורפל, ישנה נטייה לבני אדם לפרש את משמעות הרגש מתוך ההקשר.

הרגשות מפעילים אצלינו סכימות (מבנים קוגנטיבים עמוקים וראשוניים) בעלות אופי רגשי.
כלומר, אירועים שונים עשויים להפעיל אצלינו רגשות שונים ובמצבים מעוררים רגשית, יתכן שתתעורר סכימה קוגנטיבית הקשורה לזכרון כואב וטראומטי כלשהו שתשפיע על החשיבה שלנו, על התחושות הגופניות שלנו ואף על התנהגותינו.

מודל אפרת – אירוע, פרשנות, רגש (ותחושה) ותגובה

מודל אפרת הוא מודל בסיסי מתוך הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי CBT, שמטרתו לעורר מודעות לתהליכים רגשיים, מחשבתיים, התנהגותיים וגופניים ולקשר בינהם.

בגדול, המודל בנוי בסדר הבא:

אירוע > פרשנות > רגש (ותחושה) > ותוצאה או תגובה

מטרת המודל היא לעורר מודעות לתהליכים רגשיים ולקשר בין רגשות, מחשבות, התנהגות ותחושות. ככל שאדם מודע יותר למרכיבים השונים שמשפיעים ומושפעים מתגובותיו הרגשיות, כך הוא בעל יכולת טובה יותר לוויסות רגשי ולניהול של אינטראקציות חברתיות.

המודל בא להמחיש למעשה כי התגובה ההתנהגותית שלנו היא אינה תוצאה ישירה של האירוע אלא, של גורמים מתווכים, פנימיים. הפרשנות שלנו את הסיטואציה (מחשבות), הרגשות המתעוררים בעקבות הפרשנות הספיציפית והתחשות הגופניות הנלוות לרגשות אלו, הם אלו שישיפיעו על התגובה שלנו לסיטואציה ועל התנהגותינו.

מה הוא אותו מיכל טעון אנרגיה שלילית שיעל דיברה עליו?

תחשבו רגע על מודל אפרת כשאתם רוצים לנתח ולהבין למה הרגשתם מה שהרגשתם במצב מסוים או למה התנהגתם כפי שהתנהגתם.

עכשיו נסו לדמיין שלמעשה בכל אינטראקציה שלכם עם אדם אחר או כמה בני אדם במקביל, מופעלים במקביל אותם תהליכים אצל כל אחד מהמשתתפים בסיטואציה ולא רק זה, הם גם משפיעים ומושפעים אחד מהשני.

מודל אפרת: אירוע, פרשנות, רגש, תגובה. מהן רגשות ולמה יש לנו אותם. מאת אלעד דהן ויעל חפץ

 

מודל אפרת: אירוע, פרשנות, רגש, תגובה. מהן רגשות ולמה יש לנו אותם. מאת אלעד דהן ויעל חפץ

בואו ניקח את הדוגמא שנתנה יעל קודם:

נגיד שקמתי באיחור לעבודה ואני בלחץ נוראי כי אני יודע שהבוס שלי כבר העיר לי על זה. אם יש לי נטיה לפרש מצבים בצורה קטסטרופלית או דיכוטומית (כמו רבים מאיתנו), יכול להיות שגם נחשוב שהוא בטח עכשיו ממש יכעס ואולי אפילו יפטר אותנו או יפגע בקידום שלנו, אז התגובה הרגשית שלנו תהיה משמעותית יותר וניכרת יותר. ונגיד שבדיוק אז אני גם צריך להסיע את הילדים למסגרות ויש לי ילד שדווקא היום לא רוצה ללבוש מה שהכנו יום קודם לכן. סביר שהפרשנות שלי בסיטואציה כזו תהיה שלילית ואחשוב למשל, הוא עושה לי דווקא, למה דווקא עכשיו…
הרגשות שלי יקבלו צבעים כועסים יותר, סביר שגם ארים את הקול ואהיה חסר סבלנות. עכשיו גם הילד שלי נכנס ללופ הזה ועכשיו הוא מרגיש מבוקר, נפגע, כועס וגם ההתנהגות שלו תושפע מכך. יתכן שהוא יהיה רגזן במהלך שאר הבוקר, יתנגד להתארגן וכולי, מה שיגביר את את הכעס וכך האינטראקציה ביננו תסלים. ואז סופסוף נצא מהבית ואצליח לשים אותו במסגרת בזמן… אבל אני עדיין טעון שלילית (כלומר עם רגשות שליליים שאולי גם מעוררים אצלי זכרונות שליליים מהעבר שמגבירים את התגובה הרגשית שלי) ואז אגיע לעבודה עם פנים נפולות או מפוחדות ותחשבו איך זה יכול להמשיך מכאן ולהשפיע על האינטראקציה שלי עם עשרות האנשים שאפגוש לאורך היום וכיצד האינטראקציה עלולה להפגע רק בגלל שקמתי מאוחר בבוקר….

רשימת רגשות / לוח רגשות להדפסה

נהוג להתייחס לרשימת 5 הרגשות הבסיסיים ביותר: שמחה, עצב, כעס, חרדה וגועל (כן, כן, בדיוק כמו בסרט “הקול בראש”).

בסרט מוצגת בצורה מעניינת וציורת, מערכת הרגשות, או הנפש, של נערה צעירה וכיצד הרגשות שלה פועלים, כיצד הם משפיעים עליה ומה הקשר בין רגשות וזכרון.

https://youtu.be/xMC3A4i-JJA
רשימת רגשות – הסרט הקול בראש

 

המומחים של רימון ב

פסיכותרפיה
תו איכות מטפלים מרכז רימון
זכרון יעקב, חוף הכרמל, טיפול פסיכולוגי אונליין, יקנעם, עפולה, קריות, קרית טבעון, רמת ישי
עברית, אנגלית

עוד מאמרים בנושא

מצאו את דרככם להתמודדות עם לחץ נפשי / סטרס - המדריך המלא
הקרב השקט: מהו לחץ נפשי ומה השלכותיו האויב הבלתי נראה: לחץ נפשי – סטרס החיים הם רכבת הרים, מלאים בעליות ומורדות. אבל מה קורה כשהנסיעה...
איך הרגשות שלנו משפיעים עלינו ועל האינטראקציה שלנו עם אנשים אחרים ועם הסביבה? כיצד ניתן לשהפיע על רגש ולווסת אותו בצורה בריאה ועוד. מאמר מאת יעל חפץ ואלעד דהן / מרכז רימון - טיפול רגשי לילדים ומבוגרים בפריסה ארצית
איך הרגשות שלנו משפיעים עלינו ועל האינטראקציה שלנו עם אנשים אחרים ועם הסביבה? מה הקשר בין מחשבות וקשרים חברתיים ועוד. מאמר מאת:אלעד דהן – m.s.w...
איך מאבחנים ומטפלים בדימוי עצמי נמוך וערך עצמי נמוך - מרכז רימון - מומחים בטיפול פסיכולוגי ובטיפול רגשי בפריסה ארצית
דימוי עצמי דימוי עצמי בריא חשוב מאד לבריאות הנפשית שלך, דימוי עצמי נמוך יכול גם להשפיע על המוטיבציה שלך לעשות דברים, להיות פעיל ולהצליח. דימוי...
טיפול במתח נפשי במרכז רימון
מתח נפשי הוא תופעה נפוצה בעידן המודרני. השילוב של חיים דינמיים, שעות עבודה ארוכות, ריבוי משימות ומיעוט זמן שקט בסביבה טבעית, יוצר אווירה המעודדת לחץ...

צריכים עזרה באיתור מומחה מתאים? השאירו פרטים

    כניסה למערכת