רגשות – כיצד הם משפיעים על האינטראקציה עם הסביבה

מחבר/ת:הנהלת מרכז רימון
התמחות: הדרכת הורים

איך הרגשות שלנו משפיעים עלינו ועל האינטראקציה שלנו עם אנשים אחרים ועם הסביבה? מה הקשר בין מחשבות וקשרים חברתיים ועוד.

מאמר מאת:
אלעד דהן – m.s.w עובד סוציאלי קליני, מומחה ומדריך בטיפול קוגנטיבי התנהגותי CBT בילדים, נוער ומבוגרים מנהל “רימון – מרכז מומחים לטיפול בילד ובמשפחה”
יעל חפץ – BS.c במדעים מדוייקים עם התמחות כ-I.M.A לילדה עם הפרעת קשב וריכוז (ובעלת הפרעת קשב וריכוז בעצמה). יעל חקרה ולמדה רבות את תחום ההורות לילדי קשב, בעיקר מתוך ניסויים קליניים שערכה עליה בתה.

פוסט זה הוא חלק מסדרת מאמרים בנושא רגשות

הראשון בסדרה: מה הם רגשות?
השני בסדרה: רגשות – למה אנחנו צריכים אותם?
והשלישי – רגשות – כיצד הם משפיעים על האינטראקציה עם הסביבה

הרגשות שלנו והשפעתם / יעל חפץ

הנושא המעניין ביותר בקשר לרגשות הוא ההשפעה של האדם החווה רגש עז על סביבתו.
רובינו, לא נישאר אדישים למראה אדם שחווה רגש עז.
אנחנו לא בהכרח נהיה אמפתיים וייתכן אפילו שנחווה תגובה המנוגדת לחלוטין לאמפתיה, אך מה שבטוח הוא, שקשה להישאר אדישים, כאשר מולך עומד אדם שבוכה, צועק או מכה.

בהמשך למטפורה של מיכל האנרגיה, ניתן לדמיין שני אנשים שטעונים באנרגיה שלילית, כאשר במיכל של אחד יש גליצרין ובמיכל של האחר יש ניטרט (ניטרט וגליצרין הינם שני חומרים יחסית יציבים, אך כשמקרבים ניטרט לגליצרין, נוצרת תגובה כימית המייצרת חומר נפיץ ביותר) כל עוד הם רחוקים אחד מהשני, שלילים ככל שיהיו, הם ככל הנראה לא יגיבו עם הסביבה. אך ברגע שיתקרבו אחד לשני…יהיה פיצוץ אדיר…

אך אין צורך להרחיק לעולם המטפורות. יש לצערי מספיק דוגמאות:
נניח שהילד שלך מביא איתו הביתה חבר לארוחת צהריים. ונגיד שהחבר נכנס הביתה עם טלפון ביד וראש קבור במסך, ללא שום ניסיון לצור קשר עין עם הסביבה. כולו בטלפון שלו, משחק משחק זה או אחר.
ונניח שאצלך בבית אין מקום לכזו התנהגות ובטח ובטח שלא יושבים לאכול צהריים עם טלפון ביד.
ונניח שהחבר התבקש להניח את הטלפון שלו בצד בכדי שאפשר יהיה לאכול ונניח שהחבר מסרב ומתעלם מהבקשה.
ונניח שפתאום הוא מתחיל לבכות כי הפסיד במשחק והוא מגיב כאילו הרגע חרב עליו כל עולמו (דרך אגב, עבור אותו ילד אומלל, אכן חרב עליו כל עולמו. בלי ה-‘כאילו’).
כעת, הבה נתבונן בסיטואציה ההזויה הזו ונחשוב על שני הגורמים במערכת:
איך מרגיש החבר של הילד ואיך מרגיש ההורה?

החבר חווה תחושות אמתיות של אבל ומצוקה גדולה. הוא עצוב, כועס ומתוסכל. מכור לחלוטין למשחקי ווידאו ומנוטרל מכל יכולת להבחין בין עיקר ותפל, שלא לדבר על דמיון ומציאות.

ההורה כועס גם הוא ובנוסף, יש בו תחושה של זלזול. זלזול בהורה של הילד, שמאפשר התנהגות שכזו, שבעיניו היא פסולה מכל וכל וזלזול בילד, שאין בו את הבגרות להבין שמדובר בסך הכל במשחק. אבל…וזה אבל גדול: לילד, עדיין אין כלים שיאפשרו לו לווסת את הרגשות שלו, כי הוא ילד ומותר לו. הוא בוכה, כי רע לו ובזאת מסתיים הסיפור. אך מה קורה למבוגר? המבוגר יאלץ להילחם בקונפליקט פנימי בין ההבנה שילד בוכה יש לנחם, לבין הרצון העז לנער את הילד המכור חזרה לעולם האמיתי.

ההורה, מגיב כמבוגר אחראי ומנסה לעודד את הילד הבוכה ובכך יוצר אצלו בפנים קריסה פנימית כי למעשה הוא מצניע את רגשותיו האמיתיים ופועל בצורה מנוגדת לחלוטין לאמת הפנימית שלו. קריסה פנימית זו עלולה להביא את ההורה למצב בו הוא על סף התפרצות לאורך זמן ואז…סביר כי ההורה יגיב בצורה לא פרופורציונלית לאירוע עתידי, יחסית שולי , נאמר, הילד הפך כוס מים, או צלחת נשמטה ונשברה. מנקודה זו ואילך, הדרך לצעקות ותחושות קשות בבית, שיסחפו לתוכן לא רק את ההורה, אלא גם את כל הנוכחים, לצערי, מאוד קצרה.

הדוגמא הזו נלקחה מאירוע אמיתי שהתרחש בביתי לא מזמן. הדהים אותי לגלות כמה האירוע השפיע ומשפיע עלי עד היום. כמה קשה היה לי לדבוק בתורה שלי עצמי, של מה נכון ובעיקר, מה לא נכון לאמר לילדים כשהם שרויים במצוקה רגשית, כאשר אני נאלצת לממש את תורתי במצב בו הטריגר לצורך בניחום, נוגד בצורה קיצונית את אמות המוסר ודרך הארץ שלי.

איך הרגשות שלנו משפיעים עלינו ועל האינטראקציה שלנו עם אנשים אחרים ועם הסביבה? מה הקשר בין מחשבות וקשרים חברתיים ועוד. מאמר מאת יעל חפץ ואלעד דהן / מרכז רימון - טיפול רגשי לילדים ומבוגרים בפריסה ארצית
איך הרגשות שלנו משפיעים עלינו ועל האינטראקציה שלנו עם אנשים אחרים ועם הסביבה? מה הקשר בין מחשבות וקשרים חברתיים ועוד. מאמר מאת יעל חפץ ואלעד דהן / מרכז רימון – טיפול רגשי לילדים ומבוגרים בפריסה ארצית

רגשות מחשבות וקשרים חברתיים / אלעד דהן

למרות חשיבותם הרבה של רגשות, הן מבחינה אבולוציונית, השרדותית וחברתית, אנשים רבים מדווחים כי אינם יודעים לזהות את מגוון הרגשות שלהם ומתקשים לשים לב לשינויים רגשיים.

מצבי הרוח שלנו מספקים לנו מידע על עצמינו, האם טוב לנו או לא במצב מסוים. עם זאת רגשות מספקים מידע לסביבה. רגשות שאדם מבטא, הן מידע המשמש אותנו להבנת הסיטואציה והאדם שמולנו. המידע הזה שאנו קולטים עשויי להשפיע על ההתנהגות שלנו.

בני אדם שנמצאים במצבים חברתיים, עסוקים באופן תמידי בניסיונות להעריך את רגשותיהם של האנשים סביבם, על ידי התבוננות והקשבה בשפת הגוף, הבעות הפנים ובניואנסים שונים של הקול.

כאשר אנו מתבוננים במבע הרגשי של אדם אחר, אנחנו יכולים להסיק מסקנות על מצבו, על כוונותיו ועל התנהגותו. בנוסף, לרגשות ישנה יכולת לעורר תגובות רגשיות אצל אנשים אחרים. רגשות יכולים “להתפשט” לאחרים על ידי תהליכי חיקוי, משוב פיזיולוגי והדבקה רגשית. ביטוי של רגשות יכול להשפיע גם על הרושם הראשוני שנוצר ועל החיבה כלפי אדם מסוים.

רוב האנשים נוטים לנסות להסתיר את רגשותיהם ולעיתים אף מציגים רגשות לא אמיתיים במצבים מסויימים, על מנת להשפיע על האדם איתו הם נמצאים באינטראקציה (לדוגמא בזמן משא ומתן או בסיטואציה של מכירה).

אנחנו משתמשים בידע הרגשי שאנחנו אוספים על אחרים במטרה להתנהל יותר טוב בסיטואציה ולהבין עד כמה מצב ספיציפי הוא טוב או מסוכן עבורינו. רגשות של אדם אחר יכולים לעזור לנו להבין את המצב בצורה אותנטית יותר. לדוגמא, אם נראה אדם עם הבעת פנים כעוסה, נבין כי נעשה חוסר צדק כלפי אותו האדם (כעס נוצר כאשר אדם מעריך כי נהגו בו בחוסר צדק) . אם נצליח להבין גם מי הוא מושא הכעס, נדע גם מי הסיבה לחוסר הצדק.

הבעות הפניום משפיעות על התפיסה החברתית שלנו. למשל חיוך, נתפס כרצון לשיתוף פעולה, לעומת זאת, מבע פנים כועס, מתפרש כמצב תחרותי.

הבעת רגשות – הדרך בה נביע את רגשותינו תלויה בטיב הקשרים שלנו, בתרבות ממנה אנו באים ומנורמות חברתיות מקובלות בנוגע להבעת רגשות ותגובות התנהגותיות הולמות למצבים רגשיים שונים.

איך הרגשות שלנו משפיעים עלינו ועל האינטראקציה שלנו עם אנשים אחרים ועם הסביבה? מה הקשר בין מחשבות וקשרים חברתיים ועוד. מאמר מאת יעל חפץ ואלעד דהן / מרכז רימון - טיפול רגשי לילדים ומבוגרים בפריסה ארצית
איך הרגשות שלנו משפיעים עלינו ועל האינטראקציה שלנו עם אנשים אחרים ועם הסביבה? מה הקשר בין מחשבות וקשרים חברתיים ועוד. מאמר מאת יעל חפץ ואלעד דהן / מרכז רימון – טיפול רגשי לילדים ומבוגרים בפריסה ארצית

נכון/לא נכון – איך (לא) להגיב / יעל חפץ

יש למין האנושי החי במאה ה-21 נטייה מאוד לא בריאה להדחיק, להסתיר ולהתעלם מרגשות. זו טעות יסודית בה אני נתקלת גם בתגובות של מבוגרים למבוגרים אבל גם ואולי בעיקר, בתגובות של הורים לילדיהם.

אם הייתי מקבלת שקל על כל פעם שאני שומעת הורה אומר לילדו: ‘אל תבכה’, ‘תפסיק לבכות’, ‘מדוע אתה בוכה?’, ‘מה אתה צועק ככה??’ או הכי גרוע… ‘אין לך שום סיבה לבכות/לצעוק/לכעוס’, לבטח הייתי מיליונרית.

מה בעצם אומר ההורה לילד כשהוא מגיב בצורה כזו? הוא בעצם אומר לו, שאין שום לגיטימציה לרגשות הגואים בו כרגע ולבטח אין זה מקובל להחצין רגשות אלו, על פי מוסכמות החברה בה הוא חי.

אם נעצור לרגע את התגובה האימפולסיבית שנוצרת אצלנו כשהילד מתחיל לבכות או לצעוק, אותה תגובה שכל כולה מוכוונת להשבת השקט ונשאל את עצמנו: האם אנחנו באמת מאמינים שהילד יפסיק לכעוס, לבכות ו/או לצעוק אם פשוט נורה לו להפסיק? בנקל נוכל לענות שמובן שלא. הדבר היחיד שנשיג הוא הגברת התסכול והכעס אצל הילד.

הרי אם הוא כועס, קרה משהו שהכעיס אותו וזה לא משנה כלל אם הכעס שלו מוצדק או לא – הוא כועס. הדרך הנכונה לגשת לכעס של הילד הוא בראש ובראשונה להבין אותו. להבין את מקור הכעס ולהבין את הילד. להסתכל על הדברים מנקודת המבט של הילד. אם נתחיל ונאמר שאנחנו מבינים אותו, שאנחנו יודעים שהוא כועס ושכעסו מוצדק, כבר נצליח לנטרל לפחות 50% מסערת הרגשות של הילד. אך אם נתעקש ללמדו להדחיק את הרגשות שלו, בשלב ההתפתחותי הזה, רק נגביר את סף התסכול ואת סערת הרגשות. גרוע מכך, אנחנו נגדל ילד, שלומד שלרגשות אין מקום וכשמזה יגדל ויהיה הורה, נחשו מה יאמר לילדו כשיבכה?

איך הרגשות שלנו משפיעים עלינו ועל האינטראקציה שלנו עם אנשים אחרים ועם הסביבה? מה הקשר בין מחשבות וקשרים חברתיים ועוד. מאמר מאת יעל חפץ ואלעד דהן / מרכז רימון - טיפול רגשי לילדים ומבוגרים בפריסה ארצית
איך הרגשות שלנו משפיעים עלינו ועל האינטראקציה שלנו עם אנשים אחרים ועם הסביבה? מה הקשר בין מחשבות וקשרים חברתיים ועוד. מאמר מאת יעל חפץ ואלעד דהן / מרכז רימון – טיפול רגשי לילדים ומבוגרים בפריסה ארצית

מה עוד אפשר לעשות על מנת לנהל נכון אינטראקציות רגשיות שלנו כהורים מול הילדים / אלעד דהן

שיקוף – שיקוף זו טכניקה בסיסית שבה למעשה ההורה משקף את רגשותיו ומחשבותיו של ילדו, בלי כל פירוש נוסף שלו. הורים משקפים את רגשותיהם של ילדיהם מרגע שהם נולדו. ברגע שהורה אומר לתינוק בוכה, אתה רעב? צריך להחליף לך טיטול?, הוא כבר עושה שיקוף. הוא מנסה לחשוב ולהרגיש את הילד, על מנת להבין ולתווך לו מה מפריע לו. כאן זה מתחיל.

שיקוף חשוב בקשר בין הורים וילדים, גם כאשר הם בוגרים יותר. שיקוף מאפשר לילד להרגיש שההורה קשוב לו, מבין או מנסה להבין מה הוא מרגיש ואיכפת לו מרגשותיו. בנוסף, בעזרת שיקוף, ילדים יכולים ללמוד ולהפנים שפה רגשית, שחשובה מאד להבנה שלהם את עצמם, אחרים ובעיקר לוויסות של הרגשות שלהם.

תיקוף – מהמילה תוקף. כולנו צריכים ומחפשים תוקף ובעיקר לרגשות שלנו. תוקף משמעותו, שאני ההורה, מאמין לך שאתה מרגיש כמו שאתה מרגיש. הורים רבים טועים לחשוב שאם אומר זאת אני בעצם מסכים להתנהגות הבעייתית, אבל האמת אינה כזו. זו שאלה של תיווך. איך אני מדבר עם הילד שלי על הרגשות שלו.  הרעיון הוא שאני מבין איך הילד מרגיש, כאשר הוא רואה את הדברים מנקודת מבטו ברגע מסוים. אסביר דרך הדוגמאות.

החשיבות של מתן תוקף היא בכך שהילד לומד להקשיב לרגשות שלו ולהאמין להם, הוא לומד להתייחס אליהם כמקור מידע אמין, מה שהבנו כבר שיכול מאד לסייע לנו בוויסות רגשי ובהתמודדות עם מצבים חברתיים.

דוגמאות:

בואו נלך על דוגמא מאד נפוצה, כמעט אוניברסלית, שאין בית שיש בו ילדים שכנראה לא נתקל בסוגיה זו. מסכים… בלי להכנס עכשיו לאמירות ערכיות או שיפוטיות בנושא. כולנו חוטאים בזה, כולנו יודעים כמה זה לא מומלץ ועדיין נעזרים ב”אמא מסכית”, כדי להרגיע את הילד לפעמים, לקנות קצת שקט וזמן לטיקטוק הבית.

בשלב מסוים אנחנו, ההורים מחליטים שזהו, נגמר זמן המסכים. בין אם זו החלטה אימפולסיבית ובין אם זו החלטה שקולה ואולי אפילו כזו שהילד ידע עליה מראש, לרוב, הילד יביע התנגדות לוויתור על האמא החורגת הזו. ההתנגדות תנוע בין סירוב קל למחאה אלימה.

מבלי להכנס לאיך נכון לנהוג במצבים כאלו ואיך כדאי להתמודד עם מצבים אלו ואיזו הכנה כדאי לעשות לפני, לא נכנס במאמר זה, אבל כן נשאל, מה המשמעות של שיקוף ומתן תוקף בסיטואציה כזו?

הסיטואציה היא כזו: הילד עם המסך, אנחנו ניגשים אליו ומבקשים ממנו להפסיק את המשחק ולכבות את המסך. הילד יתחיל מעוד מעט, בדרך כלל וימשיך ברגע, אני בדיוק באמצע קרב / תחרות/ משחק ובסוף, בלית ברירה נאלץ להוסיף איזה איום עסיסי, או תגובה תקיפה כדי שלעזאזל, יפסיק כבר ויורד את המבט מהמסך ולשנייה, רק שנייה אחת, יעיף לעברינו מבט אנושי.

ואז הדרמה מתחילה, הילד, כאילו לא דיברנו על זה דקות ארוכות קודם, מופתע, ממש מופתע, הוא לא ציפה לזה (מבחינתו), זה עוול שאין שני לו, זה חוסר צדק משווע ומכעיס ומתסכל ברמות לא ניתנות להסבר והכלה, בטח לא על ידי ילד צעיר, שעוד לא ממש יודע לווסת את רגשותיו. הוא מביע את כל הרגשות המורכבים הללו, בשאגה רמה, קורעת לב ולפעמים מצמררת, כאילו ממש עכשיו איבד את כל היקרים לו.

כאן התפקיד שלכם מתחיל (למעשה התחיל הרבה לפני, ברגע שהוא נולד, אבל בהקשר של שיקוף ותיקוף, זה מתחיל כאן). הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות זה לנשום עמוק. לנסות להזכיר לעצמכם, שהתגובה שלו אינה מולכם ואינה נגדכם. על מנת להצליח בדוגמא הזו, אתם חייבים, פשוט חייבים, לשמור על עשתונות. המטרה שלכם עכשיו היא לגייס את כל כוחות העל האמפטים שלכם, על מנת לנסות להכנס לנעליו של הגמד הצעקני ולנסות להבין איך הוא חוה את הסיטואציה, איך הוא מפרש אותה ומה הוא מרגיש בנוגע אליה. אם לא תצליחו להבין, או לפחות לנסות להבין, לא תוכלו לעשות את התפקיד שלכם – לנטרל את הרגשות שלכם לרגע, על מנת להבין מה הילד שלכם מרגיש עכשיו.

במידה והצלחתם, אתם עוברים לשלב הבא, שיקוף הרגשות שלו ומתן תוקף. שיקוף מתחיל בניסיונות לשקף לו מה אתם מבינים שהוא חווה, מה אתם מבינים שהוא מרגיש ומתן תוקף הוא להגיד לו איך אתם מבינים שהוא ראה את הסיטואציה הזו ושאתם מבינים ומאמינים לו שזה מה שהוא חווה ומרגיש. אתם תוכלו להגיד לו למשל, אתה מופתע שהפסקתי לך את המשחק, לא זכרת שזה מה שקבענו. אתה מתוסכל שהפסקת את המשחק באמצע והפסדת בו. אתה מאד כועס עכשיו, אתה מרגיש שזה לא צודק ולא הייתי צריך לעשות את זה. אני מבין שזה מאד מאד מתסכל ומעצבן אותך עכשיו.

הכלה לצד גבול

אז עכשיו אתם יודעים מהו שיקוף ומהו מתן תוקף, ובטח די מתסוכלים ממה שאתם מבינים עד כאן. הרי זה ממש מתסכל שהתפקיד שלכם הוא לכאורה רק להיות הנייס גאייס. ובכן זה לא נכון ולא בריא. זה ממש לא צריך להשאר ככה. התפקיד של ההכלה (הקשבה, אמפטיה, שיקוף, מתן תוקף וכולי), הוא רק חלק אחד מהתפקיד שלכם.

החלק השני והחשוב לא פחות, הוא הגבול. הגבול הוא הפונקציה של המציאות, זו שבסופו של דבר עוזרת לי להבין מה מותר ומה אסור, מה בטוח ומה מסוכן ולבסוף גם מאפשר לי להתנסות בעולם בצורה בטוחה ולא מסוכנת ומאפשרת לי ללמוד את העולם ולרכוש הרגשה של בטחון בעולם ואמון ואמונה באחרים ובעצמי.

איך עושים את זה ביחד? גם להכיל וגם לשים גבול? נשמע לא הגיוני? מצריך שני הורים שונים, שני מצבים רגשיים אחרים…

אז זהו שלא באמת. כי הגבול אמור לשמור גם עליכם, לעזור לכם להבין מה אתם יכולים להכיל ומה לא ולשמור עליכם שלא תעמיסו על עצמיכם יותר ממה שאתם באמת יכולים להכיל.

הגבול אמור להיות המציאות או אתם, כלומר חוקים שאתם קבעתם, שמטרתם לשמור על הילד שלכם.

אם נחזור לדוגמא מקודם עם אמא מסכית, אז אחרי שהבענו את כל האמפטיה שיכולנו, שיקפנו לילד מה הוא מרגיש ונתנו תוקף לרגשות שלו ואז גם הקשבנו לו ולכל מה שהוא רוצה להגיד, מגיע השלב שבוא אנחנו צריכים להסביר בנועם אך בתקיפות, שזהו הגבול. שעם כל ההבנה והאמפטיה, זהו עדיין גבול שאנחנו צריכים לכבד ולשמור.

הורים רבים נמנעים מלשים גבול ברור וחוששים מתסכול הילד ומהתגובות שלו. אך תגובה משולבת של פונקציית ההכלה לצד פונקציית הגבול, למעשה מאפשרת לי להתמודד עם הסיטואציה מבלי להסלים אותה, מבלי להכנס לעימותים ותוך כדי כך אני עוזר לילד שלי להבין מה הוא מרגיש, להקשיב לרגשות שלו, להתמודד עימם וללמוד לווסתם וגם עוזר לו להבין שיש חוקים שחייב להקשיב להם. אין תוצאה יותר מוצלחת מזו.

כמובן שהמציאות מורכבת בהרבה ותגובות רגשיות שלנו ההורים לעיתים רבות, אינן בשליטתינו ולרוב גם אינן בהכרח מודעות לנו. תהליך כזה כפי שתיארתי, מצריך עבור הורים רבים, לפתח מודעות עצמית גבוה, לעבור תהליכים אישיים עם עצמו כדי להבין את עצמו, מה שיאפשר לו להבין טוב יותר את ילדו בהמשך. עבור רוב ההורים, לא מדובר בתגובות אוטומטיות וברורות מאליהן, עם זאת, חשוב לזכור שאלו מיומנויות הוריות נלמדות ובתהליך של הדרכת הורים, בהחלט ניתן לשפר מיומנויות אלו וכתוצאה ישירה גם לשפר את הקשר בינכם ובין ילדכם.

רשימת רגשות / לוח רגשות להדפסה

נהוג להתייחס לרשימת 5 הרגשות הבסיסיים ביותר: שמחה, עצב, כעס, חרדה וגועל (כן, כן, בדיוק כמו בסרט “הקול בראש”).

בסרט מוצגת בצורה מעניינת וציורת, מערכת הרגשות, או הנפש, של נערה צעירה וכיצד הרגשות שלה פועלים, כיצד הם משפיעים עליה ומה הקשר בין רגשות וזכרון.

רשימת רגשות – הסרט הקול בראש


המומחים של רימון ב

הדרכת הורים
תו איכות מטפלים מרכז רימון
אור יהודה, בני ברק, בת ים, גבעת שמואל, גבעתיים, גני תקווה, חולון, יהוד, יפו, סביון, פתח תקווה, צפון תל אביב, קריית אונו, ראשון לציון, רמת גן, תל אביב
עברית, אנגלית

עוד מאמרים בנושא

טיפול בדיכאון אחרי לידה אצל גברים - בחיק האם
למרות שבשנים האחרונות המודעות בדבר “דיכאון אחרי לידה” עלתה, עדיין אנחנו עדים לדה-לגיטימציה חברתית, כלפי גברים להיות במגע עם הרגשות שלהם ולבטא תחושות קשות ביחס...
מהי גמילה מסמים ומדוע מתרחשת תסמונת גמילה, היכן ניתן לעשות גמילה מסמים ומהו השלב החשוב לגמילה מוצלחת. המרכז לטיפול בהתמכרות לסמים מבית מרכז רימון
במאמר נסביר מהי גמילה מסמים ומדוע מתרחשת תסמונת גמילה, היכן ניתן לעשות גמילה מסמים בהשגחה רפואית ונסביר גם כמה זמן לוקחת הגמילה, מה קורה לאחר...
מהי התמכרות לסמים, איך נוצרת התמכרות, איך מזהים התמכרויות ומהו הטיפול המומלץ בהתמכרות לסמים. מומחי המרכז לטיפול בהתמכרויות מבית מרכז רימון מסבירים.
במאמר נדבר על מהי התמכרות לסמים, סוגי התמכרויות נפוצים, איך נוצרת התמכרות, איך מזהים התמכרויות ומהו הטיפול המומלץ בהתמכרות לסמים. וכמובן נמליץ על מטפלים ופסיכולוגים...
איזה מידע תוכלו למצוא במאמר?מה זה קנאביס, איך משתמשים בקנאביס / גראס ומהן ההשפעות שלו, מהי התמכרות לקנאביס (מריחואנה) ואיך נזהה התמכרות לקנאביס ולסיום –...
מה גורם להתקפי חרדה בהריון? מהם התסמינים? והשפעות על העובר? מה יכול לעזור? וכיצד למצוא מטפלים מומחים בתחום? תשובות לכל השאלות מאת מומחי מרכז רימון
התקפי חרדה בהריון תקופת ההריון היא תקופה מרגשת. בקרוב תהפכי לאמא לתינוק מקסים וזעיר. את עשוייה לצפות לחוות רכבת הרים רגשית במהלך ההריון או שרגשות...
טוקופוביה - מה זה? למה זה קורה? איך מתמודדים ומה הטיפול הכי יעיל. במאמר נדון בפחד מהריון דרך הצגת מקרה ודיון. כולל המלצות על מטפלות/ים מומחים
טוקופוביה – מבוא טוקופוביה היא פחד פתולוגי מהריון ועלולה להוביל להימנעות מלידה. ניתן לסווג פוביה זו כראשונית או משנית. טוקופוביה ראשונית מתוארת כפחד קיצוני של...
מהי גמילה מסמים ומדוע מתרחשת תסמונת גמילה, היכן ניתן לעשות גמילה מסמים ומהו השלב החשוב לגמילה מוצלחת. המרכז לטיפול בהתמכרות לסמים מבית מרכז רימון

גמילה מסמים

במאמר נסביר מהי גמילה מסמים ומדוע מתרחשת תסמונת גמילה, היכן ניתן לעשות גמילה מסמים בהשגחה רפואית ונסביר גם כמה זמן לוקחת הגמילה, מה קורה לאחר

להמשך קריאה
מהי התמכרות לסמים, איך נוצרת התמכרות, איך מזהים התמכרויות ומהו הטיפול המומלץ בהתמכרות לסמים. מומחי המרכז לטיפול בהתמכרויות מבית מרכז רימון מסבירים.

התמכרות לסמים

במאמר נדבר על מהי התמכרות לסמים, סוגי התמכרויות נפוצים, איך נוצרת התמכרות, איך מזהים התמכרויות ומהו הטיפול המומלץ בהתמכרות לסמים. וכמובן נמליץ על מטפלים ופסיכולוגים

להמשך קריאה

צריכים עזרה באיתור מומחה מתאים? השאירו פרטים

    כניסה למערכת