התמודדות עם התקף חרדה: המדריך שלכם להרגשה טובה יותר

התמודדות עם התקף חרדה: המדריך שלכם להרגשה טובה יותר

 

בואו נדבר על משהו שרבים מאיתנו מתמודדים איתו אבל אולי לא תמיד מדברים עליו – התקפי החרדה המציקים האלה. אתם יודעים, הרגעים האלה שבהם הלב שלכם דוהר כאילו הוא מנסה לנצח במרתון, והמחשבות שלכם רצות מיליון קמ”ש בשעה? כן, כולנו היינו שם.

 

גילוי הסודות של התקפי חרדה: אסטרטגיות מעצימות להתגברות על חרדות

מה קורה בהתקף חרדה?

ראשית, בואו נפרק את זה ונבין מה קורה. תארו לעצמכם שאתם זברה שנחה לה בסוואנה, ופתאום, אריה קופץ החוצה. הגוף שלכם מגיב: “וואו, אנחנו חייבים לזוז!” ומציף אתכם באדרנלין. זו תגובת ההלחם או ברח שלכם. עכשיו, בחיי היומיום שלנו, אין הרבה אריות (למרבה המזל), אבל הגוף שלנו לפעמים מגיב כאילו ישנו אריה כשאנחנו לחוצים או מודאגים – זה התקף חרדה.

שלבים פשוטים להחזרת השליטה בחרדה

עכשיו, בואו נדבר על איך אנחנו יכולים להתמודד עם הרגעים האלה בלי להרגיש שאנחנו המנה העיקרית לאריה רעב.

• נשימה סרעפתית: כמו לחיצה על כפתור ההשהיה בשיר האהוב עליך, קחו רגע פשוט לנשום. נשימות עמוקות, פנימה דרך האף, החוצה דרך הפה. זה כמו להגיד לגוף שלך, “היי, אתה שומע?!. אין כאן אריות.”

• קרקע את עצמך: לא, זה לא קשור להישלח לחדר שלך בלי טלוויזיה. מדובר על נטיעת רגליים איתן בקרקע ולהבחין בעולם סביבך. מה אתה רואה? במה אפשר לגעת? זה עוזר למוח שלך לחזור להווה, שבו, אין אריות.

• דברו על זה: שמתם לב פעם איך משהו נראה הרבה פחות מפחיד ברגע שאתם מדברים עליו? מצאו חבר, בן משפחה, או אפילו יומן, ושפכו שם הכל החוצה. להוציא את זה החוצה, יכול לעשות הבדל משמעותי מאד.

אסטרטגיות לטווח ארוך

לטווח הארוך, אנחנו רוצים לוודא שאנחנו לא רק שורדים, אלא משגשגים וצומחים בחיינו. הנה כמה טיפים למקצוענים בשביל זה:

• טקסים לטיפול עצמי: קחו זמן לעשות דברים שגורמים לכם להרגיש טוב. בין אם זה יוגה, סריגה או צפייה בסרטוני חתולים, אם זה גורם לכם לחייך, זה יכול לעזור.

• הרגלים בריאים: אכילה טובה, שינה מספקת ומאוזנת והזזת הגוף שלכם יכולים לעשות פלאים לרמות החרדה שלכם. זה כמו לתת לגוף שלכם את השריון שהוא צריך כדי להדוף את האריות הבלתי נראים האלה.

• מחפשים תמיכה: לפעמים, אנחנו צריכים קצת עזרה מהחברים שלנו – או ממקצוען. אל תהססו לפנות למטפל או יועץ שהוא כמו מדריך ספארי לנפשכם.

אז הנה לכם! זכרו, חרדה היא כמו מערכת אבטחה נלהבת מדי – זה בדרכ’ דבר טוב, אבל לפעמים היא פועלת כשאין סכנה ממשית לחיינו. על ידי הבנה ונקיטת צעדים כדי לנהל אותה, אתם יכולים לאפס את האזעקה ולהרגיש הרבה יותר רגוע. תישארו מי שאתם, ותמשיכו לנשום – אין כאן אריות.

מה במאמר?

I. הקדמה – התקף חרדה: גורמים, תסמינים וטיפול
– הגדרה של התקפי חרדה, השכיחות וההשפעה של הפרעות חרדה, חשיבות הטיפול בהתקף חרדה

II. הבנת הפרעות חרדה
א.הבדל בין חרדה להפרעות חרדה
ב.סיבות וגורמי סיכון להפרעות חרדה
ג. השפעת הפרעות חרדה על חייהם של אנשים

III. זיהוי התקף חרדה
א.הגדרה ומאפיינים של התקפי חרדה: אפיזודות אינטנסיביות ופתאומיות של פחד ומצוקה, סימפטומים פיזיים, רגשיים וקוגניטיביים
ב.הבחנה בין התקף חרדה לבין התקף פאניקה
ג.זיהוי התקפי חרדה מתמשכים

להבנה נוספת: – בחינה מעמיקה של ההבדלים בין חרדה להתקפי פאניקה

IV. סיבות וגורמים להתקפי חרדה
א. גורמים ביולוגיים התורמים להתקף חרדה
ב.גורמים סביבתיים וגורמי לחץ בחיים
ג. גורמי אורח חיים המשפיעים על התקף חרדה

V. התקף חרדה תסמינים וסימנים
א.תסמינים גופניים של התקפי חרדה: דופק מהיר ודפיקות לב, קוצר נשימה ולחץ בחזה, הזעה, רעד וסחרחורת
ב.תסמינים רגשיים וקוגניטיביים של התקף חרדה: פחד ואימה משתקת, מחשבות חודרניות ודאגה מוגזמת, קושי בריכוז וקבלת החלטות
ג.ביטויים התנהגותיים בזמן התקף חרדה: התנהגויות הימנעות ובידוד חברתי, חוסר שקט ועצבנות, הפרעות שינה והפרעת פאניקה

להבנה נוספת: – בחינה מעמיקה של הקשר בין התקף חרדה להפרעות שינה

VI. אפשרויות טיפול בהתקף חרדה
א פסיכותרפיה להתקפי חרדה 
ב. טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT)
ג. תרופות להתקף חרדה
ד. טיפול ללא תרופות בחרדה

VII. אסטרטגיות התמודדות וטכניקות עזרה עצמית
א.פיתוח מנגנוני התמודדות בריאים
ב. ניהול מתחים וטיפול עצמי
ג.בניית רשת תמיכה
ד. שינויים באורח החיים לטיפול בהתקפי חרדה

VIII. עזרה ומשאבים מקצועיים

א. מתי לפנות לסיוע מקצועי: התקפי חרדה קשים ומתמשכים, פגיעה בתפקוד היומיומי ובאיכות החיים
ב. איך למצוא מטפלים מומלצים להתקף חרדה
ג. משאבים מקוונים וארגוני תמיכה

X. סיכום

 

I. הקדמה – התקף חרדה: גורמים, תסמינים וטיפול

הגדרה של התקפי חרדה

התקפי חרדה, שלעיתים מתפרשים באופן שגוי כהתקפי פאניקה, מתבטאים כהתקפי פחד או מצוקה אינטנסיביים ומציפים, בדרך כלל ללא טריגר ברור. אפיזודות אלו, המאופיינות בהופעה מהירה של תסמינים כגון דפיקות לב, קוצר נשימה, סחרחורת ותחושת אבדון מתקרבת, עלולות להיות מתישות. בניגוד להתקפי פאניקה, שהם פתאומיים ועזים יותר, התקפי חרדה נבנים בהדרגה וקשורים ישירות לדאגה או מתח מוגזמת.

סקירה כללית של השכיחות וההשפעה של הפרעות חרדה

הפרעות חרדה, קבוצה של מצבים נפשיים המסומנים בדאגה מתמשכת ומוגזמת, הן בין ההפרעות הפסיכיאטריות הנפוצות ביותר בעולם. על פי הידע מה-DSM-5, הם משפיעים על מיליוני אנשים ברחבי העולם, חוצים גבולות גיל, מגדר וחברתי-כלכלי. השכיחות של הפרעות אלו מביאה להשפעות חברתיות וכלכליות משמעותיות, כולל עלויות שירותי בריאות, ירידה בתפוקה במקום העבודה וירידה באיכות החיים.

חשיבות הטיפול בהתקפי חרדה

זיהוי והתייחסות להתקפי חרדה היא חיונית בשל הפוטנציאל שלהם להסלים להפרעות חרדה חמורות יותר אם לא יטופלו. התערבות מוקדמת יכולה למנוע התפתחות של מצבים כרוניים ולשפר את התוצאות הכלליות של בריאות הנפש. זה חיוני במיוחד בהתחשב בטבעה המתרחש לעתים קרובות של חרדה עם בעיות נפשיות אחרות, כגון דיכאון.

II. הבנת הפרעות חרדה

א. הבדל בין חרדה להפרעות חרדה

הגדרה ומאפיינים של הפרעות חרדה

הפרעות חרדה מובדלות מתחושות חולפות של חרדה בטבען המתמשך, המוגזם ולעיתים לא רציונלי. טקסטים מרכזיים כמו “טיפול קוגניטיבי: יסודות ומעבר” של ג’ודית בק מתארים אותם כמקיפים מגוון מצבים שבהם החרדה היא התכונה השולטת. זה כולל הפרעת חרדה כללית (GAD), המאופיינת בדאגה כרונית, מוגזמת לחיי היומיום, והפרעת פאניקה, המסומנת בהתקפי פאניקה חוזרים ובלתי צפויים.

סוגים נפוצים של הפרעות חרדה

• הפרעת חרדה כללית (GAD): מסומנת בדאגה מתמשכת ומוגזמת לגבי היבטים שונים של החיים, כולל עבודה, בריאות או כספים, לעתים קרובות לא פרופורציונליות לסבירות האמיתית של האירוע החשש.
• הפרעת פאניקה: מאופיינת בהתקפי פאניקה פתאומיים וחוזרים – פרקים של פחד עז המעוררים תגובות פיזיות קשות כאשר אין סכנה אמיתית או סיבה נראית לעין.

ב. סיבות וגורמי סיכון להפרעות חרדה

גורמים גנטיים וסביבתיים

שילוב של נטייה גנטית וגורמים סביבתיים תורם להתפתחות הפרעות חרדה. מחקרי משפחה, כפי שמתואר בתקציר הפסיכיאטריה של Kaplan & Sadock, מצביעים על שכיחות גבוהה יותר בקרב קרובי משפחה מדרגה ראשונה, מה שמצביע על מרכיב תורשתי.

חוסר איזון של נוירוטרנסמיטר וכימיה של המוח

חוסר איזון של נוירוטרנסמיטר, במיוחד הכולל סרוטונין וחומצה גמא-אמינו-בוטירית (GABA), ממלאים תפקיד משמעותי בפתופיזיולוגיה של הפרעות חרדה. ה-Clinical Handbook of Psychological Disorders, בעריכת Barlow, מספק תובנה כיצד חוסר האיזון הכימי הללו במוח משפיע על מצב הרוח וההתנהגות.

טראומה בילדות ואירועי חיים מלחיצים

חוויות של טראומה או מצוקה בילדות, כגון התעללות, הזנחה או אובדן הורים, הם גורמי סיכון קריטיים. בנוסף, אירועי חיים מלחיצים, כולל בעיות כלכליות, בעיות במערכות יחסים או מתח הקשור לעבודה, יכולים לעורר או להחמיר הפרעות חרדה.

ג. השפעת הפרעות חרדה על חייהם של אנשים

תסמינים פסיכולוגיים ופיזיים

הפרעות חרדה מתבטאות בשילוב של תסמינים פסיכולוגיים (דאגה מתמשכת, עצבנות, קשיי ריכוז) ותסמינים גופניים (עייפות, מתח שרירים, הפרעות שינה). תסמינים אלו

יכול להיות מתיש, להשפיע על התפקוד היומיומי ועל איכות החיים.

פגיעה בתפקוד חברתי ותעסוקתי

אנשים עם הפרעות חרדה מתמודדים לעתים קרובות עם אתגרים במסגרות חברתיות ותעסוקתיות. האופי המכריע של החרדה שלהם יכול להוביל להתנהגויות הימנעות, השפעה על מערכות יחסים, ביצועים בעבודה והישגים אקדמיים. הפחד משיפוט או כישלון עלול ליצור מחסומים לאינטראקציה חברתית ולצמיחה מקצועית, ולהחמיר עוד יותר את המצב.

חלק זה מציג את המושג של התקפי חרדה והפרעות חרדה, ויוצר את הקרקע לחקירה מעמיקה יותר של הניהול והטיפול בהם בסעיפים הבאים. הדגש על הכרה מוקדמת והתערבות מדגיש את חשיבותו של נושא זה בבריאות הנפש.

III. זיהוי התקפי חרדה

א.הגדרה ומאפיינים של התקפי חרדה

התקפי חרדה, המכונים גם התקפי פאניקה, הם אפיזודות אינטנסיביות ופתאומיות של פחד ומצוקה. לעתים קרובות הם מתרחשים ללא כל סיבה או טריגר נראית לעין. במהלך התקף חרדה, אנשים חווים מגוון של תסמינים פיזיים, רגשיים וקוגניטיביים. התקפים אלו עלולים להיות מכריעים ומתישים, ולהפריע לתפקוד היומיומי ולאיכות החיים.

תסמינים פיזיים הקשורים בדרך כלל להתקפי חרדה כוללים דופק מהיר, קוצר נשימה, רעד או רעד, הזעה, כאבים או אי נוחות בחזה, סחרחורת ובחילה. אנשים עשויים גם לחוות תחושה של אבדון מתקרב או אובדן שליטה.

תסמינים רגשיים במהלך התקף חרדה יכולים לכלול תחושות של פחד עז, ​​חוסר שקט, עצבנות ותחושת אימה סוחפת. אנשים עשויים גם לחוות דחף חזק לברוח או לברוח מהמצב שהם תופסים כמאיים.

תסמינים קוגניטיביים של התקפי חרדה כוללים לרוב מחשבות מרהיבות, קשיי ריכוז ותחושת ניתוק מהמציאות. אנשים מסוימים עשויים גם לחשוש שהם עומדים למות או לקבל התקף לב במהלך התקף חרדה.

ב.הבחנה בין התקפי חרדה לבין התקפי פאניקה

התקפי חרדה והתקפי פאניקה חולקים קווי דמיון מבחינת הסימפטומים והטריגרים שלהם. שניהם עלולים לגרום לפחד ומצוקה עזים. עם זאת, ישנם גם הבדלים בולטים בין השניים.

התקפי פאניקה מתרחשים בדרך כלל באופן פתאומי ומגיעים לשיא תוך מספר דקות, בעוד שהתקפי חרדה יכולים להימשך זמן רב יותר ועשויים להירגע בהדרגה. התקפי פאניקה מופיעים לעתים קרובות באופן פתאומי והם מאופיינים בתחושה עזה יותר של אבדון או אימה מתקרבים, בעוד שהתקפי חרדה נוטים להיות יותר כלליים ופחות חריפים.

טריגרים להתקפי פאניקה עשויים להשתנות, אך לרוב הם ספציפיים וניתנים לזיהוי, כגון שהייה במקום צפוף או חווית אירוע טראומטי. מצד שני, להתקפי חרדה לא תמיד יש טריגר ברור והם יכולים להתרחש בתגובה ללחץ כללי או דאגה.

ג.זיהוי התקפי חרדה מתמשכים

התקפי חרדה מתמשכים מתייחסים לאפיזודות חוזרות של חרדה הנמשכות תקופה ממושכת. התקפים אלו קשורים לרוב להפרעת חרדה, כגון הפרעת חרדה כללית (GAD), הפרעת פאניקה או הפרעת חרדה חברתית.

כדי לאבחן התקפי חרדה מתמשכים, אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש מפנים את המדריך האבחוני והסטטיסטי של הפרעות נפשיות (DSM-5), המתאר קריטריונים ספציפיים להפרעות חרדה שונות. קריטריונים אלה כוללים בדרך כלל את התדירות, משך וחומרת התקפי החרדה, כמו גם את ההשפעה על התפקוד היומיומי.

השלכות ארוכות טווח של התקפי חרדה מתמשכים יכולות להיות משמעותיות. יש להם השפעה עמוקה על בריאותו הנפשית של הפרט, מה שמוביל ללחץ מוגבר, התנהגויות הימנעות ופגיעה בתפקוד החברתי והתעסוקתי. אם לא מטופלים, התקפי חרדה מתמשכים יכולים לתרום להתפתחות של הפרעות בריאות נפשיות אחרות, כגון דיכאון או שימוש בסמים.

להבנה מעמיקה: בחינה מעמיקה של ההבדלים בין חרדה להתקפי פאניקה

 

בדיקה מעמיקה של ההבדלים בין חרדה להתקפי פאניקה

התקפי חרדה ופאניקה משמשים לעתים קרובות לסירוגין בשפה היומיומית, אך יש להם הגדרות ומאפיינים קליניים ברורים. הבנת ההבדלים הללו חיונית הן עבור אנשים החווים תנאים אלה והן עבור אלו המספקים תמיכה או טיפול.

1. הגדרה וטבע:

   • חרדה: בדרך כלל, חרדה היא מצב כרוני המאופיין בדאגה מוגזמת ומתמשכת לגבי נושאים, אירועים או פעילויות שונים. זה קשור לעתים קרובות לציפייה לאיומים עתידיים ויכול להשתנות בעוצמתו לאורך זמן.
   • התקפי פאניקה: לעומת זאת, התקף פאניקה הוא תקופה חריפה, אינטנסיבית ומציפה של פחד או אי נוחות שמגיעה לשיא תוך דקות. זה מלווה לעתים קרובות בתסמינים פיזיים כגון דפיקות לב, קוצר נשימה או סחרחורת.

2. משך והתחלה:

   • חרדה: חרדה נוטה להיבנות בהדרגה ויכולה להימשך זמן רב, לפעמים שעות או אפילו ימים.
   • התקפי פאניקה: התקפי פאניקה, לעומת זאת, הם בדרך כלל קצרים, נמשכים בסביבות 10 עד 20 דקות, אם כי ניתן להרגיש את השפעתם למשך זמן רב יותר.

3. גורמים-טריגרים:

   • חרדה: חרדה יכולה להיות מופעלת על ידי גורמי לחץ או חששות ספציפיים, אך לעתים קרובות אין לה טריגר ברור או מיידי.
   • התקפי פאניקה: התקפי פאניקה עלולים להתרחש בתגובה למצב או חפץ חשש, אך הם יכולים להתרחש גם באופן בלתי צפוי, ללא כל סיבה נראית לעין.

4. סימפטומים:

   • חרדה: תסמיני החרדה הם בעיקר פסיכולוגיים, כגון דאגה, עצבנות וחשש. עם זאת, תסמינים גופניים כמו עייפות, מתח וחוסר שקט יכולים להופיע גם הם.
   • התקפי פאניקה: התסמינים של התקף פאניקה הם עזים יותר ובעיקר פיזיים, כולל כאבים בחזה, דפיקות לב, קוצר נשימה, רעד או תחושת ניתוק מהמציאות.

5. גישות טיפול:

   • חרדה: הטיפול כולל לרוב שילוב של פסיכותרפיה, כגון טיפול קוגניטיבי התנהגותי, ולעיתים טיפול תרופתי, במיוחד להפרעות חרדה כרוניות.
   • התקפי פאניקה: טיפול בהתקפי פאניקה עשוי לכלול גם טיפול קוגניטיבי התנהגותי, במיוחד טכניקות המתמקדות בניהול תסמינים חריפים ומניעת התקפי פאניקה, יחד עם טיפול תרופתי.

 

IV. גורמים וסיבות להתקפי חרדה

התקפי חרדה, הידועים גם כהתקפי פאניקה, יכולים להיות מופעלים על ידי גורמים שונים ויכולים להיות בעלי השפעה משמעותית על חיי היומיום של האדם. הבנת הסיבות והטריגרים להתקפי חרדה היא חיונית בניהול וטיפול במצב זה ביעילות. מאמר זה יחקור את הגורמים השונים התורמים להתקפי חרדה, כולל השפעות ביולוגיות, סביבתיות ואורח חיים.

א. גורמים ביולוגיים התורמים להתקפי חרדה

גנטיקה ונטייה תורשתית: מחקרים מראים שהפרעות חרדה, כולל התקפי חרדה, יכולות להופיע במשפחות. גורמים גנטיים מסוימים עשויים לגרום לאנשים להיות רגישים יותר לחוות התקפי חרדה. עם זאת, חשוב לציין כי נטייה גנטית לבדה אינה מבטיחה התפתחות של התקפי חרדה.

חוסר איזון נוירוכימי: נוירוטרנסמיטורים כגון סרוטונין ו-GABA ממלאים תפקיד מכריע בוויסות מצב הרוח ורמות החרדה. חוסר איזון במעבירים עצביים אלו יכול לתרום להתרחשות של התקפי חרדה. רמות נמוכות של סרוטונין, למשל, נקשרו לתסמיני חרדה מוגברים.

ב.גורמים סביבתיים וגורמי לחץ בחיים

חוויות טראומטיות ומצוקות בילדות: אנשים שחוו אירועים טראומטיים, כגון התעללות פיזית או רגשית, עשויים להיות מועדים יותר לפתח התקפי חרדה. מצוקה בילדות, לרבות הזנחה או סביבות משפחתיות לא יציבות, יכולה גם היא לתרום להגברת רמות החרדה בשלב מאוחר יותר בחיים.

מתח כרוני ואתגרי חיים מתמשכים: אירועי חיים מלחיצים, כמו קשיים כלכליים, בעיות בזוגיות או מתח הקשור לעבודה, יכולים לעורר התקפי חרדה. חשיפה ארוכת טווח למתח כרוני יכולה להציף את מערכת תגובת הלחץ של הגוף, ולהוביל לרמות חרדה מוגברות.

ג. אורח חיים המשפיע על התקפי חרדה

שימוש לרעה בסמים וגמילה: שימוש לרעה בסמים או אלכוהול, עלול להחמיר את תסמיני החרדה ולהגביר את הסבירות לחוות התקפי חרדה. בנוסף, גמילה מחומרים מסוימים יכולה גם לעורר התקפי חרדה כאשר הגוף מסתגל להיעדר החומר.

הפרעות שינה והרגלי טיפול עצמי לקויים: חוסר בשינה איכותית והרגלי טיפול עצמי לקויים, כמו תזונה לא בריאה או פעילות גופנית לא מספקת, יכולים לתרום להגברת רמות החרדה. הפרעות שינה יכולות לשבש את מערכת תגובת הלחץ הטבעית של הגוף, מה שהופך אנשים לפגיעים יותר להתקפי חרדה.

לסיכום, התקפי חרדה יכולים להיגרם משילוב של גורמים ביולוגיים, סביבתיים ואורח חיים. בעוד שגנטיקה וחוסר איזון נוירוכימי עלולים לגרום לאנשים להתקפי חרדה, חוויות טראומטיות, מתח כרוני ושימוש בסמים עלולים לשמש כטריגרים. יתר על כן, הרגלי טיפול עצמי לקויים והפרעות שינה יכולים גם להשפיע על רמות החרדה. זיהוי והתייחסות לגורמים ולטריגרים הבסיסיים הללו חיוני בניהול והפחתת התדירות והעוצמה של התקפי החרדה. התקפי חרדה, הידועים גם כהתקפי פאניקה, הם אפיזודות אינטנסיביות של פחד ומצוקה שעלולים להחליש עבור אנשים החווים אותם. התקפים אלו יכולים להתבטא בתסמינים פיזיים, רגשיים, קוגניטיביים והתנהגותיים שונים. הבנת תסמינים אלו חיונית עבור אנשים לזהות ולחפש עזרה מתאימה לחרדתם. מאמר זה יספק סקירה מקיפה של התסמינים והסימנים של התקפי חרדה.

 

V. התקף חרדה תסמינים וסימנים

 

א.תסמינים גופניים של התקפי חרדה

במהלך התקף חרדה, אנשים עשויים לחוות מגוון של תסמינים גופניים, כולל:

קצב לב מהיר ודפיקות לב: סימפטום גופני שכיח של התקפי חרדה הוא קצב לב מוגבר, המלווה לרוב בפלפיטציות. זה יכול לגרום לאנשים להרגיש כאילו הלב שלהם דופק או מדלג על פעימות.

קוצר נשימה ולחץ בחזה: אנשים רבים מדווחים על תחושת קוצר נשימה או קשיי נשימה במהלך התקפי חרדה. זה יכול להיות מלווה בתחושת לחץ או לחץ בחזה.

הזעה, רעד וסחרחורת: התקפי חרדה יכולים לעורר הזעת יתר, רעד וסחרחורת. אנשים עשויים להבחין בידיהם או בחלקים אחרים של גופם רועדים באופן לא רצוני.

ב.תסמינים רגשיים וקוגניטיביים של התקפי חרדה

התקפי חרדה מתבטאים גם בתסמינים רגשיים וקוגניטיביים שונים, אשר יכולים להשפיע באופן משמעותי על מצבו הנפשי של הפרט. תסמינים אלה עשויים לכלול:

פחד ואימה מכריעים: התקפי חרדה מאופיינים לרוב בתחושה עזה של פחד או אבדון מתקרב. אנשים עשויים להרגיש כאילו משהו נורא עומד לקרות, גם אם אין סכנה נראית לעין.

מחשבות חודרניות ודאגה מוגזמת: במהלך התקף חרדה, אנשים עלולים לחוות מחשבות חודרניות, שאינן רצויות ומציקות. דאגה מוגזמת היא גם שכיחה, כאשר אנשים מוצאים את זה מאתגר לשלוט או לעצור את מחשבותיהם המרוצות.

קשיי ריכוז וקבלת החלטות: התקפי חרדה עלולים לפגוע ביכולתו של הפרט להתרכז ולקבל החלטות. הם עשויים למצוא את זה מאתגר להתמקד במשימות או לעשות בחירות בשל רמות החרדה המוגברות שלהם.

ג.ביטויים התנהגותיים בזמן התקפי חרדה

התקפי חרדה יכולים גם להוביל לביטויים התנהגותיים שונים, אשר יכולים להשפיע באופן משמעותי על חיי היומיום של הפרט ועל תפקודו. תסמינים התנהגותיים אלה עשויים לכלול:

התנהגויות הימנעות ובידוד חברתי: אנשים החווים התקפי חרדה עלולים לפתח התנהגויות הימנעות, כגון הימנעות ממקומות מסוימים, מצבים או אנשים שהם מקשרים אליהם המעוררים את החרדה שלהם. זה יכול להוביל לבידוד חברתי ולנסיגה מפעילויות שנהנו בעבר.

חוסר שקט ועצבנות: התקפי חרדה עלולים לגרום לאנשים להרגיש אי שקט ועל קצה המזלג. הם עשויים להפגין סימנים של עצבנות, להיות נסערים בקלות או כועסים על ידי גירויים קלים.

הפרעות שינה והפרעת פאניקה: התקפי חרדה עלולים לשבש את דפוסי השינה, ולהוביל לקשיים בהירדמות או להישאר לישון. זה יכול לגרום להפרעות שינה כרוניות, שעלולות להחמיר עוד יותר את תסמיני החרדה. במקרים מסוימים, התקפי חרדה תכופים עלולים להוביל להתפתחות של הפרעת פאניקה, מצב המאופיין בהתקפי פאניקה חוזרים.

לסיכום, התקפי חרדה כוללים מגוון של תסמינים שיכולים להשפיע על אנשים פיזית, רגשית, קוגניטיבית והתנהגותית. זיהוי תסמינים אלו חיוני בהבנה ובטיפול בחששות הקשורים לחרדה. אם אתה או מישהו שאתה מכיר חווה התקפי חרדה מתמשכים, חיוני לפנות לעזרה מקצועית לאבחון מדויק וטיפול מתאים.

 

להבנה מעמיקה יותר: בדיקה מעמיקה של הקשר בין התקף חרדה להפרעות שינה

מבוא

התקפי חרדה, המכונה לעתים קרובות התקפי פאניקה, והפרעות שינה קשורים קשר סבוך, כאשר כל אחד מהם משפיע ומחמיר את השני. מערכת יחסים זו מציבה אתגרים משמעותיים עבור אנשים הסובלים משני המצבים, כמו גם עבור ספקי שירותי בריאות שמטרתם לטפל בהפרעות אלו. הבנת יחסי הגומלין בין התקפי חרדה והפרעות שינה היא חיונית לפיתוח אסטרטגיות טיפול יעילות.

הקשר בין התקפי חרדה והפרעות שינה

1. קישור פיזיולוגי: התקפי חרדה מאופיינים בהתפרצות חריפה של פחד או אי נוחות עזים, המלווים בתסמינים גופניים כגון דפיקות לב, הזעה ורעד. תסמינים אלו עלולים לשבש את מחזור השינה-ערות הטבעי של הגוף, מה שמוביל לקושי בהירדמות או להישאר לישון. באופן דומה, הפרעות שינה, במיוחד נדודי שינה, עלולות להגביר את רמות החרדה עקב תגובת הגוף לחוסר שינה, וליצור מעגל של חרדה והפרעות שינה.

2. השפעה פסיכולוגית: הלחץ הפסיכולוגי הקשור להתקפי חרדה עלול להוביל לעוררות יתר, מצב שבו המוח נמצא כל הזמן בכוננות. מצב מודעות מוגבר זה יכול להפריע ליכולת להירגע ולהירדם, ובכך לתרום להתפתחות הפרעות שינה. מצד שני, מחסור כרוני בשינה עלול לפגוע בתפקוד הקוגניטיבי ובוויסות הרגשי, ועלול לעורר או להחמיר התקפי חרדה.

3. גורמים התנהגותיים: אנשים החווים התקפי חרדה עלולים לפתח אסוציאציות שליליות עם סביבת השינה שלהם, לתפוס אותה כמקום בו מתרחשות חרדה ואי נוחות. זה יכול להוביל להתנהגויות הימנעות, להחמיר עוד יותר את בעיות השינה. בנוסף, אנשים עם הפרעות שינה עלולים לעסוק בהתנהגויות המגבירות חרדה, כגון צריכת קפאין מוגזמת כדי להילחם בעייפות.

התייחסות למחזוריות: גישות טיפוליות

1. טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT): CBT יעיל בטיפול הן בהתקפי חרדה והן בהפרעות שינה. היא כרוכה בזיהוי ואתגר של דפוסי חשיבה והתנהגויות שליליות התורמות למצבים אלו. עבור הפרעות שינה, CBT המותאם במיוחד לנדודי שינה (CBT-I) יכול להיות מועיל במיוחד.

2. טיפול תרופתי: תרופות מסוימות יכולות לסייע בניהול תסמינים של התקפי חרדה והפרעות שינה כאחד. עם זאת, חשוב לגשת לתרופות בזהירות, מכיוון שחלק מהמצבים עלולים להחמיר כל אחד מהמצבים. ספק שירותי בריאות יכול לקבוע את התרופה המתאימה ביותר בהתבסס על הצרכים האישיים.

3. טכניקות הרפיה: טכניקות כגון תרגילי נשימה סרעפתית, הרפיית שרירים מתקדמת ומדיטציית מיינדפולנס יכולות להועיל בניהול חרדה ושיפור השינה.

4. שינויים באורח החיים: קביעת לוח זמנים קבוע לשינה, יצירת סביבת שינה נוחה, הפחתת צריכת קפאין ואלכוהול ועיסוק בפעילות גופנית סדירה יכולים לשפר גם את החרדה וגם את השינה.

 

VI. אפשרויות טיפול בהתקפי חרדה

התקפי חרדה עלולים להחליש ולהשפיע רבות על איכות החיים של האדם. למרבה המזל, קיימות אפשרויות טיפול שונות כדי לעזור לאנשים להתמודד ולהתגבר על התקפי חרדה. סעיף מאמר זה יספק סקירה מקיפה של אפשרויות טיפול אלו, כולל פסיכותרפיה, תרופות וגישות חלופיות ומשלימות.

א פסיכותרפיה להתקפי חרדה

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT): CBT הוא צורה מוכרת ויעילה של פסיכותרפיה בהתקפי חרדה. הוא מתמקד בזיהוי ואתגר של דפוסי חשיבה והתנהגויות שליליות התורמות לחרדה. CBT עוזר לאנשים לפתח מנגנוני התמודדות בריאים יותר ואסטרטגיות לניהול התקפי חרדה.

טיפול בחשיפה וטכניקות הפחתה של רגישות: טיפול בחשיפה כולל חשיפה הדרגתית של אנשים למצבים או טריגרים מעוררי חרדה בסביבה מבוקרת ותומכת. זה עוזר להם להתעמת עם הפחדים ולבנות חוסן. טכניקות דה-סנסיטיזציה שואפות להפחית את עוצמת תגובות החרדה באמצעות חשיפה חוזרת ונשנית לגירויים מעוררי חרדה.

טיפולים מבוססי מיינדפולנס וטכניקות הרפיה: טיפולים מבוססי מיינדפולנס, כגון הפחתת מתח מבוסס מיינדפולנס (MBSR), מלמדים אנשים להתמקד ברגע הנוכחי ולפתח מודעות לא שיפוטית. טכניקות אלו יכולות לעזור להפחית את תסמיני החרדה ולקדם הרפיה.

ב. תרופות להתקפי חרדה

מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין סלקטיביים (SSRI): SSRIs הם סוג נפוץ של תרופות נוגדות דיכאון שיכולות להיות יעילות גם בטיפול בהתקפי חרדה. הם פועלים על ידי הגברת רמות הסרוטונין במוח, מה שעוזר לווסת את מצב הרוח ולהפחית את תסמיני החרדה.

בנזודיאזפינים ומגבלותיהם: בנזודיאזפינים הם תרופות הרגעה שיכולות לספק הקלה לטווח קצר בהתקפי חרדה. עם זאת, הם בדרך כלל אינם מומלצים לשימוש ארוך טווח בשל הסיכון לתלות ותופעות לוואי אפשריות.

חוסמי בטא לתסמינים פיזיים: חוסמי בטא הם תרופות המשמשות בעיקר לטיפול בלחץ דם גבוה ובמחלות לב. עם זאת, ניתן לרשום אותם גם כדי לנהל את הסימפטומים הפיזיים של התקפי חרדה, כגון דופק מהיר ורעד.

ג. גישות חלופיות ומשלימות – טיפול ללא תרופות בחרדה

תרופות ותוספי צמחים: אנשים מסוימים עשויים למצוא הקלה בהתקפי חרדה באמצעות שימוש בתרופות צמחיות או תוספי מזון. דוגמאות כוללות לבנדר, קמומיל ושורש ולריאן. עם זאת, חשוב להתייעץ עם איש מקצוע בתחום הבריאות לפני התחלת תרופות צמחיות או תוספי מזון, מכיוון שהם עלולים ליצור אינטראקציה עם תרופות אחרות.

יוגה, מדיטציה ודיקור: גישות אלטרנטיביות אלו מתמקדות בקידום הרפיה, הפחתת מתח ושיפור הרווחה הכללית. תרגולים כמו יוגה, מדיטציה ודיקור נמצאו כמסייעים לאנשים להתמודד עם תסמיני חרדה ולשפר את בריאותם הנפשית והרגשית.

לסיכום, קיימות אפשרויות טיפול שונות עבור אנשים החווים התקפי חרדה. פסיכותרפיה, כגון טיפול קוגניטיבי התנהגותי, יכולה לעזור לאנשים לפתח מנגנוני התמודדות ולאתגר דפוסי חשיבה שליליים. ניתן לרשום תרופות, כולל SSRI וחוסמי בטא, לניהול תסמיני חרדה. גישות אלטרנטיביות ומשלימות, כגון תרופות צמחיות ויוגה, יכולות גם הן לספק הקלה. חשוב לאנשים לעבוד עם אנשי מקצוע בתחום הבריאות כדי לקבוע את תוכנית הטיפול המתאימה ביותר לצרכיהם הספציפיים.

VII. אסטרטגיות התמודדות וטכניקות עזרה עצמית

א. פיתוח מנגנוני התמודדות בריאים:

1. שיטות ניהול מתח וטיפול עצמי: אנשים יכולים לפתח מנגנוני התמודדות בריאים על ידי יישום טכניקות לניהול מתח ושיטות טיפול עצמי. זה עשוי לכלול עיסוק בפעילויות המקדמות רגיעה, כגון אמבטיות חמות, תרגול מיינדפולנס או עיסוק בתחביבים שמביאים שמחה ומפחיתים את רמות הלחץ.

2. תרגילי נשימה וטכניקות הרפיה: תרגילי נשימה, כגון נשימה עמוקה או נשימה סרעפתית, יכולים לעזור לאנשים להרגיע את מערכת העצבים שלהם במהלך התקפי חרדה. טכניקות הרפיה, כגון הרפיית שרירים מתקדמת או דמיון מודרך, יכולות גם לסייע בהפחתת רמות החרדה וקידום תחושת הרוגע.

3. מחשבות מאתגרות וממסגרות מחדש אמונות שליליות: טכניקות קוגניטיביות-התנהגותיות, כגון מאתגרות מחשבה, יכולות לעזור לאנשים לזהות ולאתגר מחשבות ואמונות שליליות התורמות לחרדה. על ידי עיצוב מחדש של אמונות שליליות אלה לאמונות חיוביות ומציאותיות יותר, אנשים יכולים להפחית את רמות החרדה שלהם ולשפר את רווחתם הכללית.

ב. בניית רשת תמיכה:

1. חיפוש תמיכה חברתית מחברים ובני משפחה: בניית רשת תמיכה של חברים ובני משפחה מהימנים יכולה לספק לאנשים תחושת שייכות ונוחות בתקופות של חרדה. שיתוף חששות ודאגות עם אנשים אהובים יכול לעזור להקל על החרדה ולספק תמיכה רגשית.

2. הצטרפות לקבוצות תמיכה וקהילות טיפול: חיבור עם אחרים שיש להם חוויות דומות יכול להיות מועיל לאנשים עם חרדה. קבוצות תמיכה וקהילות טיפול מספקות מרחב בטוח לחלוק חוויות, לקבל תובנות וללמוד אסטרטגיות התמודדות מאחרים שמבינים את האתגרים של חיים עם חרדה.

ג. שינויים באורח החיים לטיפול בחרדה:

1. פעילות גופנית סדירה ופעילות גופנית: עיסוק בפעילות גופנית סדירה ופעילות גופנית יכולה לסייע בהפחתת תסמיני החרדה. פעילות גופנית משחררת אנדורפינים, שהם כימיקלים טבעיים לשיפור מצב הרוח שיכולים להגביר את הרווחה הכללית ולהפחית את רמות החרדה.

2. תזונה מאוזנת ושינה מספקת: שמירה על תזונה מאוזנת ושינה מספקת חיוניים לניהול חרדה. תזונה בריאה יכולה לספק את החומרים המזינים הדרושים לתמיכה בבריאות המוח, בעוד ששינה מספקת מקדמת מנוחה והתאוששות, ומפחיתה את הסבירות לתסמיני חרדה.

3. הגבלת צריכת קפאין ואלכוהול: קפאין ואלכוהול יכולים להחמיר את תסמיני החרדה עבור אנשים מסוימים. הגבלה או הימנעות מחומרים אלו יכולה לעזור לווסת את רמות החרדה ולקדם מצב נפשי רגוע יותר.

לסיכום, אנשים החווים חרדה, לרבות התקפי חרדה, יכולים להפיק תועלת מיישום אסטרטגיות התמודדות וטכניקות עזרה עצמית המבוססות על תיאוריית ההתקשרות. על ידי פיתוח מנגנוני התמודדות בריאים, בניית רשת תמיכה וביצוע שינויים באורח החיים, אנשים יכולים לנהל ביעילות את החרדה שלהם ולשפר את רווחתם הכללית.

VIII. עזרה ומשאבים מקצועיים

כאשר מדובר בטיפול בהתקפי חרדה, פנייה לסיוע מקצועי יכולה להיות חיונית. ישנם סימנים ותסמינים מסוימים המעידים על צורך בעזרה מקצועית, ומציאת איש מקצוע מתאים בתחום בריאות הנפש משחקת תפקיד משמעותי בניהול החרדה בצורה יעילה. בנוסף, משאבים מקוונים וארגוני תמיכה יכולים לספק מידע רב ערך ותמיכה בניהול חרדה. מאמר זה יבדוק את החשיבות של פנייה לסיוע מקצועי, עצות למציאת איש מקצוע מתאים בתחום בריאות הנפש, ומשאבים שונים וארגוני תמיכה מקוונים זמינים.

א. מתי לפנות לסיוע מקצועי

1. התקפי חרדה קשים ומתמשכים: אם אתם חווים התקפי חרדה קשים ומתמשכים המשפיעים באופן משמעותי על חיי היומיום והתפקוד שלכם, חיוני לפנות לעזרה מקצועית. התקפים אלו עשויים להתבטא בפחד עז, ​​דפיקות לב מואצות, קוצר נשימה, כאבים בחזה, סחרחורת או תחושת אבדון מתקרבת. סיוע מקצועי יכול לספק את ההדרכה והתמיכה הדרושים בניהול תסמינים אלו ביעילות.

2. פגיעה בתפקוד היומיומי ובאיכות החיים: התקפי חרדה עלולים לשבש את יכולתך לבצע פעולות יומיומיות, לשמור על מערכות יחסים וליהנות מהחיים. אם תסמיני החרדה שלך פוגעים בתפקוד היומיומי ובאיכות החיים שלך, פנייה לסיוע מקצועי יכולה לעזור לך להחזיר את השליטה ולשפר את הרווחה הכללית שלך.

ב. מציאת איש מקצוע מתאים בתחום בריאות הנפש

1. פסיכולוגים, פסיכיאטרים ומטפלים: אנשי מקצוע שונים בתחום בריאות הנפש יכולים לספק תמיכה וטיפול בחרדה. פסיכולוגים מאומנים להעריך ולאבחן מצבים נפשיים ולספק טיפול. פסיכיאטרים הם רופאים שיכולים לאבחן ולטפל במחלות נפש, לרבות לרשום תרופות בעת הצורך. מטפלים, כגון יועצים מורשים או עובדים סוציאליים, מציעים ייעוץ ותמיכה בניהול חרדה.

2. חשיבות גישת טיפול מותאמת אישית: חיוני למצוא איש מקצוע בתחום בריאות הנפש שיוכל לספק גישת טיפול מותאמת אישית המותאמת לצרכים הספציפיים שלך. החוויה של כל אדם עם חרדה היא ייחודית, ואיש מקצוע שמבין זאת יכול לפתח תוכנית טיפול המתאימה לך ביותר.

ג. משאבים מקוונים וארגוני תמיכה

1. המכון הלאומי לבריאות הנפש (NIMH): ה-NIMH מספק שפע של מידע על הפרעות בריאות הנפש, כולל חרדה. האתר שלהם מציע משאבים חינוכיים, עדכוני מחקר ומידע על ניסויים קליניים מתמשכים.

2. איגוד החרדה והדיכאון של אמריקה (ADAA): ה-ADAA הוא ארגון ללא מטרות רווח המוקדש לקידום הבנה וטיפול בחרדה, דיכאון והפרעות נלוות. הם מספקים משאבים, מאמרים ומידע על מציאת אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש באזור שלך.

3. אפליקציות וכלים דיגיטליים לניהול חרדה: ישנן אפליקציות מובייל וכלים דיגיטליים רבים זמינים שיכולים לסייע בניהול חרדה. אלה נעים בין מדיטציה מודרכת ותרגילי הרפיה למעקב אחר מצב הרוח וטכניקות טיפול קוגניטיבי התנהגותי.

X. סיכום ושאלות נפוצות FAQ

לסיכום, פנייה לעזרה מקצועית וניצול משאבים זמינים היא חיונית בעת טיפול בהתקפי חרדה. התקפי חרדה קשים ומתמשכים, כמו גם פגיעה בתפקוד היומיומי ובאיכות החיים, מעידים על צורך בסיוע מקצועי. מציאת איש מקצוע מתאים בתחום בריאות הנפש, כגון פסיכולוגים, פסיכיאטרים או מטפלים, חיונית לטיפול מותאם אישית. 
אתם יכולים למצוא תקווה לעתיד עם מודעות ותמיכה טובים יותר בתחום בריאות הנפש.

 

שאלות נפוצות FAQ : התמודדות עם התקף חרדה: המדריך שלך להרגשה טובה יותר

1. אילו צעדים מיידיים אוכל לנקוט במהלך התקף חרדה כדי להרגיש טוב יותר?

ת: במהלך התקף חרדה, התמקדו בהרגעת הגוף והנפש. התחל בלקיחת נשימות עמוקות ואיטיות כדי לעזור להפחית את עוצמת התסמינים שלך. עסוק בטכניקות הארקה, כגון מתן שמות לחפצים סביבך או הרגשת הרגליים על הקרקע. הזכירו לעצמכם שההתקפה היא זמנית והיא תעבור. אם אפשר, עברו למרחב שקט שבו אתם מרגישים בטוחים.

2. כיצד אוכל להבדיל בין התקף חרדה לבעיות רפואיות אחרות?

ת: התקפי חרדה מתבטאים לעתים קרובות בתסמינים כמו דופק מהיר, הזעה, רעד ותחושה של איבוד שליטה. בעוד אלו יכולים לחקות בעיות רפואיות אחרות, התקפי חרדה בדרך כלל מגיעים לשיא תוך דקות ומתפוגגים בהדרגה. עם זאת, אם אינך בטוח או חווה תסמינים אלו בפעם הראשונה, חשוב לפנות לטיפול רפואי כדי לשלול סיבות אחרות.

3. האם ישנן אסטרטגיות ארוכות טווח למניעת התקפי חרדה?

ת: כן, אסטרטגיות ארוכות טווח כוללות פעילות גופנית סדירה, שמירה על תזונה מאוזנת, שינה מספקת ותרגול טכניקות להפחתת מתחים כגון מיינדפולנס ומדיטציה. טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) יכול להיות יעיל גם בניהול חרדה. חשוב להתייעץ עם ספק שירותי בריאות כדי לפתח תוכנית מותאמת אישית שתענה על הצרכים הספציפיים שלך.

4. האם שינויים באורח החיים באמת יכולים לעשות הבדל בניהול התקפי חרדה?

ת: בהחלט. לשינויים באורח החיים יכולה להיות השפעה משמעותית על רמות החרדה. פעילות גופנית סדירה, תזונה מאוזנת, שינה מספקת והימנעות מעודף קפאין ואלכוהול יכולים כולם לתרום להפחתת החרדה. בנוסף, שילוב של טכניקות הרפיה כמו יוגה או מדיטציה בשגרת היומיום שלך יכול להיות מועיל.

5. מתי עלי לפנות לעזרה מקצועית בהתקפי חרדה?

ת: אם התקפי חרדה הם תכופים, משפיעים קשות על חיי היומיום שלך, או אם אתה מוצא שהאסטרטגיות שלך לניהול עצמי אינן יעילות, חשוב לפנות לעזרה מקצועית. איש מקצוע בתחום בריאות הנפש יכול לספק הערכה מקיפה ולהמליץ על טיפולים מתאימים, שעשויים לכלול טיפול, תרופות או שילוב של שניהם. זכרו, חיפוש עזרה הוא סימן לחוזק, לא לחולשה.

6. האם תמיד נדרשת טיפול תרופתי לטיפול בשילוב של התקפי חרדה והפרעות שינה?

ת: לא, לא תמיד יש צורך בתרופות. טיפולים לא תרופתיים כמו טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טכניקות הרפיה ושינויים באורח החיים יכולים להיות יעילים מאוד.

7. האם ישנם סוגים ספציפיים של הפרעות שינה שקשורים בדרך כלל יותר להתקפי חרדה?

ת:  נדודי שינה היא הפרעת השינה הנפוצה ביותר הקשורה להתקפי חרדה, אם כי אחרים כמו דום נשימה בשינה יכולים להיות מושפעים גם מרמות החרדה.

8. האם טיפול בחרדה יכול לעזור לשפר הפרעות שינה?

ת: כן, טיפול בחרדה יכול להוביל לשיפורים בהפרעות שינה, שכן רמות חרדה מופחתות יכולות להפחית את התסמינים הפיזיולוגיים והפסיכולוגיים המפריעים לשינה.

 

חווים התקפי חרדה? התקף חרדה מתמשך? רוצים להתייעץ עם מומחה? התקשרו אלינו עכשיו – לחצו על הקישור> צור קשר

סוגי טיפול מומלצים ויעילים לטיפול בהתקף חרדה ובהתקפי חרדה מתמשכים:

• טיפול רגשי / טיפול פסיכולוגי
• פסיכותרפיה
• טיפול רגשי לילדים
• טיפול במתבגרים
• טיפול CBT (קוגניטיבי התנהגותי)
• טיפול EMDR
• טיפול בהבעה ויצירה
• טיפול במשחק
• ועוד

מדוע מומלץ לפנות לטיפול בהתקף חרדה במרכז רימון?

איתור פסיכותרפיסט או פסיכולוג מומלץ מתאים הינה משימה קשה ומבלבלת, לרוב, קשה מאד לדעת לאן לפנות, מהיכן להתחיל ומי המטפל המתאים ביותר.בתחום הטיפול בחרדה וטיפול בכלל, אין חוקים או תקנות ברורים ואדם עלול להציג עצמו כמי שעוסק בטיפול בחרדה גם אם לא קיבל את הכשרתו ורכש ניסיון במוסדות הרלוונטים והמקובלים.
כיום בעידן האינטרנט ונגישות המידע הרבה כל כך, ניתן בקלות למצוא אנשים וגופים המפרסמים את עצמם כמומחים לטיפול בחרדות ולעיתים קרובות גם מבטיחים הבטחות לטיפול קצר / יעיל וכו לטיפול בהתקפי חרדה ובחרדה באופן כללי.
באין חוקים ותקנות ברורים, יש לבדוק לעומק את הכשרתו וניסיונו של המטפל המוצע. ישנם מקצועות טיפוליים והם היחידים המורשים לספק טיפול רגשי / פסיכולוגי. אנו במרכז רימון עוזרים באיתור והפניה למטפלים מתאימים.
אנו עורכים מיונים למטפלים שמציגים מועמדותם, בודקים את הכשרותיהם, מקפידים על עבודה בצורה אתית ומקצועית ועמידה בדרישות המקצוע והאיגוד המקצועי הרלוונטי. אנו עושים מאמצים גדולים לאתר מטפלים בעלי גישה אנושית, בעלי ניסיון והכשרות רלונטיות וכן לעזור בהתאמת המטפל, עד כמה שניתן לדעת מראש, למשפחה או למטופל.
השירות ניתן לפונים / מטופלים ללא עלות מצידם וללא כל התחייבות. מרכז רימון שומר על רמה מקצועית גבוהה ולא מתפשר בסטנדרטים בקבלת מטופלים אליו.

מעוניינים להתייעץ עם פסיכולוג או פסיכותרפיסט מומלץ בהתקפי חרדה מתמשכים / חרדה?
הגעתם למקום הנכון!
מרכז רימון – מומחים בהתאמת פסיכותרפיסטים ופסיכולוגים מומלצים לטיפול בחרדה והתקפי חרדה בפריסה ארצית